אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק חלון › דף עז:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק חלון · דף עז:

דף עו:

בגמ' ולא אמרן כו' אבל כותל כו' אפי' מופלג טובא. נראה הטעם משום דחשיב רשות בפ"ע והוי כמו ג' חצירות דכל ב' חצירות מערבין ע"י פתח שלהן וכ"כ הריטב"א, ורש"י לא פי' כן, אלא משום דראוי להלוך בראשו עד הסולם] ואפשר נ"מ בין הפירושים אם רק משך ג' וחצי של הכותל רחב ד' דלטעם הנ"ל לא הוי רשות בפ"ע כל שאין בו ד' על ד', לכך פי' רש"י משום דראוי להילוך ולכך גם כה"ג אם אין בין סולם לסולם רק ג' וחצי ושם רחב ד' מהני כנ"ל:

שם בגמ' בנה איצטבא ע"ג איצטבא כו' עי' פי' רש"י ותוס' ומ"ש רש"י דיש רגלים להאיצסבא ק"ק דא"כ למה לא מהני איצטבא העליונה אם הרגלים מגיעין לארץ מה בין רגל לאיצסבא התחתונה שגם היא אינה מחזקת ד', ובשלמא בסולם מובן טפי דצריך להיות פחות מג' בין השליבות כדי שיהי' נוח להילוך, ואפשר דגם באיצטבא כן הטעם כדי שיהי' נוח להילוך ע"י התחתונה, והנה התוס' מקשים על רש"י דלקמן מוכח דצריך להיות הסולם עד ראש הכותל, ואפשר דגם רש"י מודה לזה ומפרש הכא נמי דיש הרבה איצטבאות עד ראש הכותל דומיא דסולם דסתמא גבוה עד ראש הכותל, רק דלמעלה קצרה וע"ז אמרינן דכל שיש בתחתונה ד' או בעליונה שהוא בתוך ג' להתחתונה ד' מהני כיון שמשם עד הראש אין עשר, ואה"נ דצריך להיות עוד אצטבאות או שליבות קצרים מד' עד ראש הכותל כנ"ל:

בתוס' ד"ה אם יש כו' ואיצטריך לאשמעינן באיצטבא ובסולם כו' עי' במהרש"א דלפי' רש"י קשה, למאי אצטריכי תרוייהו, ול"נ דלרש"י איצטריך סולם לגלויי ארישא דאיצטבא דאיירי במשך בלבד ולא ד' על ד' כמו סתם סולם שהוא כך. אבל לתוס' דצריך ד' על ד' הוצרכו לעשות צריכותא:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה