אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק הדר › דף עד:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הדר · דף עד:

דף עג:

ברש"י ד"ה א"ר כו' להכי נקט חלונות כו' מה דפרש"י כן הכא ולא מקודם י"ל דילמא דבס"ד דהו"א טעמא דרב משום דבעינן בתים וחצירות פתוחות א"ש לרש"י דלרבותא נקט חלונות כמ"ש תוס' ד"ה הו"א. רק למסקנא דאפי' חצר וטעמי' דרב משום דאסור לעשות יחיד במקום עכו"ם הוצרך לומר דאורחי' דמילתא נקט. או י"ל דרש"י בא לאפוקי מסברת ר"י בתוס' ד"ה מבוי. דדוקא חלונות נקט ע"ש]:

בתוס' ד"ה מבוי פי' בתים וחצרות ומהרש"ל הגי' וחצר. משום דעתה קאי למסקנא משום דאסור לעשות יחיד במקום עכו"מ אך קשה א"כ למה לי בתים וחצר דבבית או חצר גרידא סגי:

בא"ד ואע"ג דעכו"ם אוסר עלייהו יכולין להשכיר או שמא אפי' שכירות א"צ כו' משמע מדבריהם דעכ"פ גם בשכירות אמרו אין מערבין. אע"ג דבכל עכו"ם הדר עם ישראלים לא החמירו אלא להצריך שכירות, התם שאני דחכמים לא רצו למנוע לגמרי הדירה של הישראלים עם העכו"ם רק להטריחו לשכור וממילא ימנעו עצמם, אבל הכא דהישראל הזה שרצה לערב עמו מסייע להיות יחיד במקום נכרי זה אסרו לגמרי, וכן נמי לתי' ב' בתוס' דא"צ לשכור א"כ. ע"ז לא הי' התקנה דשכירות כלל, וכדמשמע נמי הלשון בגמ' אסור לעשות יחיד הרי דמיקרי יחיד, אבל זה איסור בפ"ע הוא, ולפ"ז י"ל נמי דאי עירבו אין איסור אלא דחכמים אסרו גוף העירוב, ולכך א"ש נמי מ"ש התוס' אח"כ דבפתחים דליכא חשש סכנה התירו והקשה המהרש"א הא עיקר החשש הוא משום שילמד ממעשיו, ולק"מ דהכא לא מטעם איסור דכל עכו"ם הדר בחצירו של ישראל אתינן עלה דהא חשבינהו יחיד ולא תקנו כלל ביחיד רק איסורא אחרינא הוא כנ"ל. ומפרש הר"י משום חשש סכנה כנ"ל:

בד"ה הוה, בסוף הדיבור ואין פי' זה כשיטה שפי' לעיל גבי מילתא דרב כו' משמע כוונתם דלעיל ס"ל לר"ת דפתחים ע"י חלונות אין נעשין כחד וכ"כ במהרש"א, מיהו קשה הא י"ל דלמסקנא וודאי כן הוא כדלעיל רק בס"ד הו"א דגם ע"י חלונות לא מיקרי בתים וחצירות פתוחות:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה