אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק הדר › דף סד.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הדר · דף סד.

דף סג:

בגמ' ואר"י א"ש אפי' שכירו כו' בגמ' נראה הפי' שכירו ולקיטו של ישראל נותן עירובו ומינה דשכירו ולקיטו דעכו"ם שוכרין ממנו. אבל רש"י פי' שכירו של עכו"ם נותן עירובו. וקשה הטעם דהא נכרי לאו בר עירוב הוא ואי משום דכשיש לו שכירו ולקיטו לא שייך הגזירה דילמד ממעשיו א"כ גם עירוב לא בעי, שוב ראיתי בריטב"א מביא דיעות בזה:

שם בגמ' אמר ר"נ לא מעליא הא שמעתתא כו' הדדי בי ובתוס' תמהו דר"נ עצמו אמר לקמן דין זה ע"ש. ולעד"נ דבלא זה תמוה מאוד לפי' התוס' מה הקשה לו מהא דכתי' רועה זונות וכו' וכי לא יכול אחד לחלוק על שום שמועה והלא כל הש"ס מלא מפלוגתות תנאים ואמוראים. לכך נראה דלא פליג ר"נ על הדין כלל רק שאמר שהלכה זו אינה מובנת לו והיפוך מ"ש מקודם כמה מעליא הא שמעתא שמובנת בטוב. וזהו שהקשה לו מרועה זונות שמה שיודע שכך הוא צריכין לייגע עד למצוא הטעם ולא להקשות בלי תירוץ כנ"ל ברור:

שם בגמ' מאי דכתיב ורועה זונות כו' האומר שמועה זו נאה כו' נראה הפי' שהולך רק אחר דעתו דפי' זונות כמו אשר אתם זונים. וצריך להיות בטל דעת האדם לגזירת הש"י. ועי"ז זוכין להבין באמת הטעם. וע"י שהולך רק אחר דעתו עי"ז מאבד הון שאינו יודע באמת הטעם כנ"ל. ואפשר שבאמת אח"כ הבין ר"נ הטעם לכך אמר הדרי בי גם ע"ז כי כבר אני מבין הטעם ע"י שקיבל עליו על אח"כ. דאל"כ קשה לשון הדרי דמשמע ע"ז עצמו כנ"ל:

שם בגמ' שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך. אפשר בהאי שיעורא לחסידים הראשונים שהיו יודעין לפני מי עומדין דודאי אימת המלך מפיג קצת השכרות. ואפשר כוונת החכמים לפני המלך הקב"ה. כלומר שימוד דעתו אי יכול לדבר לפני הקב"ה. ומיהו י"ל דכל שראוי לדבר לפני המלך רק שמחוסר כוונה של המתפלל הוי רק כמו שתוי לכך בדיעבד תפלתו תפלה:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה