אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק הדר › דף סג:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הדר · דף סג:

דף סג.

בתוס' ד"ה בטילו וקשיא לר"י דמסתמא הני דשמעתין הי' מערבין חצירות כו', עי' במהרש"א [ שהקשה דמפי' רש"י גופי' מוכח הכי]. וי"ל דעיקר כוונת התוס' דמסתמא נשארו בעירובן דהיינו דלא בטלו רשות חצירן אלא אלא רשותן שבמבוי. אבל הא ודאי פשיטא דאי לא הוי מבטלין היו מערבין וכדמוכח לפי' רש"י. אלא דהתוס' חידשו דגם לבתר העצה שיבטלו מ"מ היו מערבין ג"כ החצירות וביטלו רק הרשות שבמבוי כנ"ל:

בא"ד וא"ת כיון שכל החצירות נעשות אחת כו' עי' במהרש"א (מ"ש לפרש למה תלו הבתים בחצירות) וי"ל עוד דזה עצמו עיקר הקושיא דצריך להועיל הביטול לכולהו וממילא הא שייך החשש שיסמכו על הביטול ולא יועיל שוב הביטול כלל. כמו דלא מהני עירוב להיות יחיד במקום עכו"ם:

בא"ד וא"ת כיון כו' וי"ל דרבא סבר כו' עי' במהרש"א. ולכאורה לפי דבריו לא פליגי רבא ואביי והיכא דעירבו חצירות בהדדי גם לרבא מהני דלא שייך שיבטל תורת שיתוף כיון דבפתוחות סומכין על השיתוף במקום עירוב, ולדידי צ"ע אם יהי' כן כוונת התוס' דהא משמע ודאי דבהאי עובדא גופי' [אע"ג דבאמת היו החצירות פתוחות זו לזו] לא אשכח רבא עצה אלא בענין שכירו ולקיטו. ונאמר שהכל הי' לפי מה דלא ידע דהוי חצירות פתוחות. וגם הרא"ש העתיק דברי התוס' בפתוחות ומסיים להלכה כרבא ולא העתיק סיום דברי התוס' אלו משמע דליכא נ"מ לדינא. לכן נ"ל דגם התוס' ס"ל למסקנא דגם בפתוחות פליג רבא ומשום דאין לחלק. דאי יועיל ביטול א"כ בדלא יהיו פתוחות ישתכח תורת עירוב ושיתוף לכך בכל גווני לא מהני. רק שהתוס' מיישבין לישנא דרבא דמשמע שהבין דמיירי באינם פתוחות אבל גם בפתוחות פליג נמי רבא כדכתיבנא. ואולי גם דעת מהרש"א כן:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה