שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק הדר · דף סג.
בתוס' ד"ה מאי דרוש כו' והוראת שעה היתה כדאשכחנא בקטורת של נשיאים. הלשון משמע דהי' הוראת שעה בפ"ע. וא"י למה לא כתבו דהי' באמת חטאם בקטורת של הנשיאים דהי' ביום ההוא קרבן של נחשון ב"ע:
בא"ד והא לא הי' יורד אש על מזבח הפנימי לשם קטורת כו' בודאי לא הי' אש רק על המזבח החיצון אבל מה שהכריחו מדהי' מערכה שני' לקטורת אינו מובן דכיון דמצוה להביא מהדיוט לכך הי' עושין מערכה. וצ"ל כוונתם דאי הי' אש גבוה במזבח של קטורת הי' מסדרין שם המערכה, אבל עיקר קושי' התוס' אינו מבין דנהי דלא הי' אש גבוה אלא על מזבח החיצון מ"מ נ"מ בההיא דרשא דא"י להדליק לקטורת מאש גבוה של מזבח החיצון אלא מן ההדיוט וזה הורו בני אהרן והביאו מן ההדיוט למזבח הפנימי ולא מאש גבוה של מזבח החיצון כנ"ל: