שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק בכל מערבין · דף לט:
בגמרא תניא כו' אם היום חול ולמחר קודש תהא זו תרומה על זו ואם כו' אין בדברי כלום כו' ולמחר כו', קשה לי הא אסור לתרום בלי ברכה כדתנן בתרומות (פ"א מ"ו) חמשה לא יתרומו האלם כו' משום שא"י לברך והאיך מברך כאן. וי"ל קצת דהמצוה נמשך עד שיהי' הפרשה גמורה ועכשיו אינו עושה כל הכלכלה תרומה אלא שאומר שתרומה יהי' בזו הכלכלה ולהכי תני בסיפא דברייתא וקורא שם דמיותר לכאורה אלא לפרש שאינו הפרשה גמורה רק קריאת שם ובשעת הפרשה אחר יו"ט יברך ודוחק. וע"ד פלפול קצת י"ל דקשה עוד בסיפא דקתני ולמחר הוא אומר כו' למה לי' למימר למחר ואם היום קידש כו' הלא אם אתמול הי' חול כבר חל התרומה ואין בדבריו עכשיו כלום ממילא ולמה לי הוספה שלו, איברא דגם ברישא קשה דואם לאו מיותר אטו דיני תנאי בעינן כיון דאינו רשאי לתרום אלא באופן זה פשיטא דמהני גילוי דעתא בעלמא אפי' בלא תנאי כפול. ובפרט לדעת הרמב"ן בב"ב (קכ"ו:) דבתנאי שהוא בינו לבין עצמו א"צ משפטי התנאים ע"ש. ובל"ז ג"כ כיון דהכא ר' יהודה קתני לה דס"ל בגיטין (מ"ו:) דא"צ תנאי כפול ע"ש]. מ"מ י"ל דלרווחא דמילתא יש לו לפרש דבריו. אבל בסיפא קשה וה"ר יהונתן מיישב קצת ע"ש. אבל אפשר לפרש דהכוונה אם היום חול תהי' תרומה היינו למחר בשעה ידועה שבוחר לו אז יהי' תרומה. דודאי רשאי בעיו"ט לעשותו תרומה ביו"ט כדאי' לעיל (ל"ו.) בלגין טבול יום שיהי' תרומה משתחשך ] וכ"מ בירושלמי בשבת (פי"ח ה"א) ע"ש, אך בשו"ת רעק"א (סי' קנ"ט) נסתפק בזה אי רשאי כה"ג לגבי קנין שיחול בשבת]. וארווח לן בזה דלמחר באותו שעה יאמר ג"כ התנאי ויוכל לברך אז דממ"נ אכתי לא נגמר המצוה כנ"ל. [ואע"ג דהשתא לא עביד מידי יכול לברך כיון דעכשו נגמר המצוה. אך לפמ"ש הש"ך ביו"ד (סי' ש"ה ס"ק י"ב) בשם התה"ד גבי פדיון הבן דבכה"ג א"י לברך ע"ש אי אפ"ל הכא כן דכיון דאם הי' אתמול חול א"י לברך שוב אי אפשר לברך מספק]. ולכך צריך למחר לומר ואם לאו אין בדברי כלום. דאל"ה כיון דאכתי לא חל התרומה הוי אמירה דהשתא כחזרה מתרומה דאתמול ותרומה דהשתא לכך אומר בפי' אם אתמול הי' חול אין בדברי כלום ויחול אח"כ התרומה מצד הפרשה דאתמול כנ"ל. מיהו כ"ז א"נ אמת. וצ"ע על הברכה וגם במה דקתני בסיפא וקורא עלי' שם מה בעי בזה הא כבר די במה שאמר אם היום חול תהי' תרומה כו':