שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק בכל מערבין · דף לט.
בתוס' ד"ה אי כו' וי"ל דנפ"מ כו' לבני בבל כו' ביצה אסורה. נראה דס"ל לתוס' דגם למ"ד הכא ר"ה קדושה אחת היא היינו לחומרא שא"י לערב ב' עירובין, אבל בנאכל עירוב בראשון אסור בשני דלקולא לא הוי קדושה א' עי"ז דכשבאים עדים בסוף היום נוהגין שניהם קודש דזה מספיק רק להחמיר אמרינן הכי. ולכך כ' דלבני בבל גם אחר תקנת ריב"ז הוא כן. אבל למ"ש הפוס' דגם לקולא הוי קדושה אחת ונאכל עירובו בראשון מותר בשני כמ"ש במ"א (סי' תי"ו) בשם הרשב"א וש"פ א"כ אחר התקנה ודאי אין לסמוך להקל לבני בבל מטעם דאין ניכר להם הפרש דזה שייך רק להחמיר דביצה אסורה כנ"ל: