אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק בכל מערבין › דף לב.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק בכל מערבין · דף לב.

דף לא:

בגמרא במה ד"א בע"ה אבל בחבר אוכל וא"צ לעשר קשה אמאי כיון שהמקבל יודע שעדיין לא חל עליו חיוב תרומה א"כ ודאי טבל הוא ולמה יסמוך עליו. ולמסקנא דמוקי לה בחבר שאמר לע"ה, וחבר אחר שומע א"ש. וי"ל דלמסקנא באמת בנותן לחבר עצמו גם לולי הטעם דאין תורמין שלא מן המוקף אין החיוב על הנותן מטעם הנ"ל. אבל בנותן לע"ה מחויב לעשר בכל גווני וממילא החבר שרואה שנותנו לע"ה יכול גם הוא לסמוך ע"ז לרבי. אבל בנותן לחבר גרידא י"ל דבכל גווני צריך לעשר. מיהו לשון הגמ' לא משמע כן:

בתוס' ד"ה ר"ש כו' ודרב שמעי' נמי איכא למימר כו'. ויש לתמוה דמאי תי' היא זה דהא גם אי אהתם אמרה קשה אי חזקה שליח עושה שליחותו מהני גם בדאורייתא שפיר רשאין לשחוט עליו בלא טעמא דרב שמעי' ונראה ליישב קצת דכיון דהטעם דאמרי' דחזקה שע"ש הוא כדי שלא יבוא המשלח לידי מכשול א"כ י"ל דמ"מ כשאין לו פנאי מבטל השליחות אלא שמודיע להבעלים שלא עשה שליחותו, ולכך אי אמרו ר"ש ע"ז דאוכלת בקדשים לערב שפיר קשה ל"ל האי טעמא כיון דחזקה ודאי הקריבם הכהנים או שהיו מכריזין שהיום לא הקריבו הקינין. אבל התם בפסחים איסורא דעביד עביד ולא יועיל הכרזה וי"ל דשמא לא יהיו פנוים להקריב לכך צריך טעמא דחזקה דב"ד ודוחק. ויותר י"ל לולי דבריהם ז"ל דר"ש צריך להאי טעמא משום דגם אי בעלמא חזקה שע"ש היינו שליח יחיד אבל הכא דמוטל על כל המשמר הוי כקדירה דבי שותפי דכל אחד סומך על חבירו לכך צריך ר"ש לטעמא דחזקה כו' כנ"ל:

בד"ה תאנים כו' באמת קושיא גדולה מכאן על הפוס' דתרומת פירות דרבנן, ופי' התוס' דחוק. וי"ל קצת דיש לעיין למ"ד חזקה שע"ש אי אין חייבין לברר כלל כשיכולין לברר ועי' פ"ק דפסחים בבעיא אי חזקתו בדוק כ' הפוס' דאי איתא קמן גם אי חזקתו בדוק צריכין לשאלו וי"ל דלמ"ד דגם בדאורייתא תא אמרי' חזקה שע"ש הוי בירור גמור א"צ לשואלו אבל אי רק בדרבנן סמכינן אהאי חזקה א"כ מידי ספיקא לא נפקא וצריך לשאלו. וממילא א"ש דדייק הגמ' דא"צ לעשר משמע דא"צ לשאלו כלל ומוכח דגם בדאורייתא חזקה שליח ע"ש דאי רק בדרבנן הי' צריך לשאלו כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה