שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ששי · דף סח:
במשנה קודם לשתי הלחם כו' ואם הביא כשר. עי' בתוי"ט שכ' דבגמ' נשאר הטעם בקושיא. והי' נ"ל דבאמת בשתי הלחם אין מפורש דאסור להקריב מקודם. ועיקר איסור דהקרבה קודם שת"ה הוא משום דצריך להיות שת"ה מנחה חדשה. א"כ אין הפסול בהקרבה שהקדימו רק שנעשה חסרון במצות שתי הלחם. ואפשר נמי אם כבר הקריבו מקודם דקיי"ל דכשר שוב רשאין אפי' לכתחילה להביא עוד מנחות קודם לשתי הלחם כיון דשוב בלא"ה לא תהי' מנחה חדשה. אבל בעומר יש איסור בפ"ע דכתיב ולחם וקלי כו' לא תאכלו וממילא להקרבה נמי מיפסל ולכן אם הביא פסול דהפסול היא בגוף הקרבן. עוד י"ל דהא בקדשים בעינן קרא לעכב ולכן קודם לעומר דאיכא ב' איסורים קודם לעומר וקודם לשת"ה משו"ה פסול בדיעבד אבל קודם שתי הלחם דאיכא רק חד קרא אין לנו ראי' לעכב. ולכאורה קשה מה דאי' בגמ' מה בין קודם לעומר לקודם שת"ה. הא י"ל כנ"ל דקודם שת"ה דלא שינה עליו הכתוב לעכב כשר. אבל קודם העומר הוי כמו שינה הכתוב שהרי אסור מצד העומר ומצד שת"ה כיון דכתיב בעומר מנחת ביכורך משמע דאסור להקריב מנחה מקודם. מיהו אפשר דביכורים וחדשה דכתיב גבי שתי הלחם הוי נמי כמו ב' קראי. גם י"ל למאי דמיבעי' בגמ' דשתי הלחם מתירין שלא כסדרן. א"כ לפי הטעם הנ"ל יהי' מנחה קודם לעומר ג"כ כשרה אי עבר עליהם שתי הלחם ולא העומר דליכא בזה שינה עליו הכתוב ובמשנה תנן כללא דקודם לעומר פסול לכן מקשה מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם:
שם בתוס' ד"ה בשיטת כו' ותימא כו'. י"ל דהא פלוגתא אי עד בכלל פליגי בה תנאי בעלמא בכמה דוכתי בערכין (י"ח.) ובנזיר (ו':) ועי' בטו"א בר"ה (דף ל') בקונטרס אבני שהם]:
בד"ה לא אם אמרת כו'. תמהו למה לא אמרו הטעם משום דבעינן ממשקה ישראל. ויש ליישב דהא עכ"פ תנן במתני' ביכורים ואפי' למה דארנב"י דביכורים של יין אם הביא כשר צ"ל דביכורים דתנן במתני' היא של דגן. ובביכורים שאין מהם למזבח אפשר דא"ל בזה ממשקה ישראל **בזבחים (ד' פ"ח) איתא אין מביאין מנחות כו' ובכורים מן המדומע ואצ"ל מערלה וכה"כ. אכן ברש"י שם לא גריס בכורים וכן בתוספתא פ"ח דמנחות ופ"א דמעילה לא נזכר בכורים ע"ש. וברמב"ם לפ"ה מהלכות איה"מ) הביא ג"כ רק מנחות ונסכים:** וקשיא להו על ביכורים למה נפסלין קודם לעומר: שם בגמ' מי סברת ביכורים לפירא כו' קשה להבין פי' הגמ' דהא מנחות דאסור להקריב קודם שת"ה הוא נמי מה"ט דלהוי שתי הלחם מנחה חדשה. א"כ שפיר לא יתירו שלא כסדרן מה"ט גופא דבכורים למזבח קאמרינן ומה לי הקדמת עומר או הקדמת מנחה אחרת. ובאמת צריך עוד עיון בהא דקאמר אי עומר מן החטים אין שת"ה בכורים. והלא מן השעורין נמי אסור להביא מנחות קודם לשת"ה כדמרבינן לקמן (פ"ד:) חדשה חדשה מן החטים ומן השעורים ע"ש. וא"כ עומר ע"כ גזה"כ הוא דשרי. וע"כ צ"ל דנהי דגזה"כ הוא ולהכי הא דמנחה חדשה אתי למעט שאר מנחות ולא עומר מ"מ צריך להיות מתקיים עכ"פ בכורים לענין מינו דחטין ולהכי אמרינן דעומר מן השעורים הוא. מיהו לתרץ קושיא ראשונה ג"כ אפ"ל בדוחק דבכורים משמע לגמ' למזבח. ודייקא מאותו מין דחטים אבל שעורים דאימעוט ממנחה חדשה הרי חדשה היא לפרי ולהכי מתיר שלא כסדרן עכ"פ לשעורים ושאר מינים אבל לא לחטים. אבל זה דוחק וגם הרמב"ם הביא סתם דהוי ספק אם מתירין שלא כסדרן משמע אפילו לחטים וצע"ג בזה: