אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק ששי › דף סח.

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ששי · דף סח.

דף סז:

בגמ' הא דר"א בדותא היא אפשר דר"א ס"ל דדוקא בלחם דהוא עיקר אכילת אדם כמ"ש הש"ך (ביו"ד סימן פ"ח) דעל לחם יחיה האדם חיישינן דלמא אתא למיכל. אבל קמח קלי וגם חטים הגם דלפעמים כוססים חטין מ"מ לאו עיקר אכילה היא ולא חיישי' בזה דלמא אתי למיכל: שם במשנה משקרב העומר הותר חדש מיד אפשר הפי' מיד אפי' קודם הקרבת הכבש דאי' ברמב"ם (פ"ז מה' תו"מ) העומר קודם לכבש [כפי פי' הכ"מ שם]. והטעם י"ל אע"ג דבהמה קודם למנחה מ"מ עומר דבא להתיר הוא קודם. ובזה י"ל מה דקשיא לי למ"ש רש"י בפסחים ר"פ תמיד נשחט דמוספין אין קריבים קודם חצות משום דכתיב בהו ביום וא"כ האיך הרחוקין מותרין מחצות היום הא מוספין אחר חצות. ולמ"ש י"ל דהעומר הקדימו קודם המוסף ג"כ מה"ט דאתי להתיר. [הגם דמפורש ברמב"ם שם דלאחר המוספין קומצין העומר. י"ל דרש"י לא ס"ל הכי]:

שם והרחוקים מותרים מחצות היום. קצת קשה נהי דאין בי"ד מתעצלין מ"מ שמא הי' איזו פסול בעומר [הגם דמבואר (פ"ה דאבות) דלא נמצא פסול בעומר. אניסא לא סמכינן למשרי איסורא] או שלא מצאו כלל עומר לקצור דלר"י כשאין עומר אסור מה"ת חדש כל היום א"כ הוי ספיקא דאורייתא וצ"ל שסמכו על הרוב דמסתמא לא אירע בו פסול אך צ"ע כיון די"ל מתירין לא אזלינן בתר רובא כמ"ש הר"ן סוף פ"ג דביצה ועי' במל"מ פ"ז מה' מעילה]:

שם בגמ' האיר המזרח מתיר. פירש"י הנץ החמה אע"ג דבכל מקום עמוד השחר יממא הוא. וגם לשון המשנה במגילה (פ"ב) דכל היום כשר להגשה ולקמיצה. משמע מעמוד השחר ככל הני דתני התם ע"ש. מ"מ איסור חדש ס"ל לרש"י כיון דכתיב עצם היום הוא הנץ החמה. ועי' ביומא ריש פ"ג ודימו שהאיר המזרח. משמע קצת דעלות השחר נקרא האיר המזרח:

בתוס' ד"ה קוצרין כו' עי' ברמב"ם בפי' המשנה משמע מלשונו דבית השלחין בלבד נמי קוצרין ובחיבורו (פ"ז מה' תו"מ) משמע דוקא בבית השלחין שבעמקים הוא דמותר וצ"ע:

בד"ה והא כתיב כו' ותימא כו'. ויש לחלק דלתקן גזירה משום מצוה לכתחילה אין סברא והיינו דאמרו הכא משום מצוה ליקום ולגזור. אבל התם קודם תקנת ריב"ז הי' ביצה אסורה רק דנתיר הביצה אחר תקנת ריב"ז ע"ז אמרו מהרה יבנה ביהמ"ק ואין להתיר מה שכבר נאסר. עוד י"ל דעיקר כוונת הגמ' דבאמת מצינו כמה איסורים בביהמ"ק שלא הי' קודם הבנין ולא שייך בזה גזירה. דכשיתחדש מצות העומר ידעו כל ישראל הדינים הנולדים מכח העומר. רק אי עיקר איסור חדש תלוי בעומר ובזמן שאין מקדש היום מתיר בזה יטעו כיון דגם באין מקדש חדש אסור מ"מ היום מתיר מסברא גם בזמן המקדש היום מתיר וכדס"ל באמת לר"י ולר"ל ולכן לרב ושמואל א"ש דיטעו בזה. אבל לר"י ור"ל דבאמת איסור חדש היום מתיר רק בזמן דאיכא עומר הוא מצוה חדשה שנולד מכח העומר שלא לאכול עד הקרבת העומר משום דכתיב עד הביאכם]. בזה לא יטעו כלל כיון דמצוה זו לא הי' לה מקום כלל בזמן שאין עומר ולא שייך לומר השתא נמי ניכול ודו"ק:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה