שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שני · דף יד:
בגמ' בעי ר"י פיגל בלחמי תודה וכו'. פירש"י אליבא דר"י. ודוחק שיהי' האיבעיא שלא אליבא דהלכתא וכן הרמב"ם (פי"ז מה' פסוהמ"ק) העתיק האי דינא לדידן דפיגל באחד מן הסדרים שניהם מפוגלין הוסיף לומר דכן בלחמי תודה ומאפה תנור. משמע דרבותא היא וכ"כ שם הכ"מ דהיא בעיא דאפשיטא עיי"ש. משמע שהבין דהבעיא לחכמים, וי"ל דס"ל דהא דלחכמים פיגל ב' הסדרים משום דעשאום הכתוב גוף אחד דכ' תהיינה ולכן מיבעיא בלחמי תודה ומאפה תנור אי הוי נמי כגוף אחד: שם ואיכא דאמרי הנך דמרחקן וכ"ש הנך דמקרבן פי' דנקט שחיטה וזריקה לרבותא לפי"ז יש לעיין בשחיטה והולכה או קבלה וזריקה דמרחקין ואין תרווייהו מתירין אפשר דגם לאיכא דאמרי אין מצטרפין מדלא נקט טפי רבותא שחיטה והולכה. מיהו הרמב"ם (פי"ד מה' פסוהמ"ק) פסק דכל ד' עבודות מצטרפין. וקצת יש לעיין במאי דפסק כן הרמב"ם דלכאורה משמעות לשון הגמ' איני והא תני לוי ד' עבודות אין מצטרפין. משמע דהוי דחינן ברייתא זו מכח האי דלוי רק דבא רבא לתרץ וכיון דדחי במסקנא תירוצא דרבא י"ל דהלכה כתנא דלוי והאי ברייתא משבשתא. ואפשר דס"ל להרמב"ם דנהי דאביי דחי דאין הוכחה מרבי מ"מ כיון דלא אשכחנא תירוצא אחרינא בע"כ תירוצא דרבא אמת דתליא בפלוגתא דרבי ורבנן דאל"כ כמאן תרמייא וא"כ הלכה כחכמים:
מיהו לדידי קשה מ"ש הרמב"ם (פי"ז מפסוה"מ) בפשיטות דבחישב בשחיטת כבש אחד לאכול חצי זית מחלה זו ובשחיטה שני' על חצי זית מחלה שני' דהוי פיגול מנ"ל הא הלא י"ל דרבנן פסלו כה"ג אבל לא דלהוי פיגול דבאמת הסברא תמוה להיות פיגול כה"ג כיון דכל שחיטה בפ"ע כשרה. והגע עצמך אי זרק נמי הדם של כבש הראשון דכבר נתכפר והורצה. ואם ישחוט אח"כ כבש השני במחשבה דחצי זית נפסול הלחם בצירוף הראשון. ואפי' אי חישב על השני קודם זריקת הראשון קשה הסברא כיון דכל שחיטה ושחיטה לא הי' במחשבה דכזית. והרי למאי דמישב רבא בר"ח דברי רבא כל ההוכחה דלרבי כולה מתיר וחצי אכילה לא מצטרף דאל"כ הוי פוסל בחצי מתיר. וא"כ י"ל דלרבנן כן הוא דפוסלין ורבי אומר שהוא כשר אבל מנלן דלחכמים הוי פיגול. וצע"ג לע"ד בזה בפרט אי כבר זרק דם הראשון כמ"ש. ואפשר דגם לשיטת הרמב"ם שכתב דמצטרפין לפיגול הפי' רק דהשני נתפגל כיון דעתה נשלם כזית. אבל אה"נ דהראשון כשר רק השני עושה הלחם פיגול דגם השני מתיר ומפגל הלחם. אבל הראשון באמת כשר דבלא"ה הלחם אינו מפגל הכבשים כדאיתא לקמן במשנה: