אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק שני › דף יד.

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף יד.

דף יג:

בגמ' טעמא דאמר חצי חצי אבל כזית משתיהן מצטרף. קצת קשה דילמא כזית משתיהם פסול כי היכי דפוסל ר' יוסי גם חלה שני' רק פוטר מכרת אבל מיהו פסול. (וכן הקשה בצ"ק ותי' דחוק] ואולי מסתבר לגמ' דגבי פיגל א' מן החלות איכא למיגזר טפי מהכא דחישב על כזית משתיהן לא שייך כל כך גזירה כדאמרי' בעמוד ב' בגמ' ועדיין צ"ע בזה. וגם לישנא דמתני' אין בהם כרת, צ"ע כיון דאפי' פסול דאורייתא ליכא:

שם בגמ' רבי אומר משום ר' יוסי פיגל בדבר הנעשה בחוץ וכו'. נראה דלאו היינו דר' שמעון בזבחים (מ"ג.) דס"ל דאין פיגול בחטאת פנימי כלל אבל ר' יוסי כרבנן ס"ל דיש פיגול בפנימיות אבל דוקא על עבודות חוץ שלו וכן משמע בגמ' דזבחים (מ"ד:) דאמר ריב"ל טעמא דר"י ע"ש משמע דאין זה כדרשא דר' שמעון. וכן הרמב"ם במשניות (פ"ד דזבחים) כתב דאין הלכה כר"ש. והך דר' יוסי פסקו בחיבורו (בה' פסוהמ"ק פי"ז) ומהתימא על התוס' זבחים (י"ד ד"ה מודה) שכתבו דר"י ס"ל כר"ש. ובאמת בלא"ה הקשו התוס' שפיר כדמקשי הכא ג"כ דכיון דבפנים ליכא פיגול א"כ למה אמר דכ"ג ביו"כ נאמן הלא הפיגול בחוץ ויכולין לשמוע הפיגול אבל מ"ש שם דס"ל כר"ש תמוה:

שם להקטיר קומצה לאפגולי מאי וכו' קשה לי מאי קושיא היא דשפיר י"ל דקמיצה דמתיר את השירים שפיר נפגלו השירים אגב הקומץ אבל שיתפגל ירך של שמאל אטו ירך ימין לא וכדתנן נמי לקמן התודה מפגלת את הלחם משום דהלחם טפל להתודה דהוא מתיר דידי'. ומשמע ודאי דר' יוסי מודה בהכי ולא הקשו משם אדר' הונא א"כ ה"ה בקומץ. ואפשר דדוקא תודה שמקדש הלחם כדפירש"י שם אבל הכא דהמנחה כולה נתקדשה בכלי לא בטלי שירים להקומץ. ומ"מ תיובתא על ר"ה ליכא. וגם קושי' הגמ' מקודם בשירים של דם י"ל ג"כ כיון דדם מתיר הוא אע"ג דשירים לא מעכבי מ"מ שם דם מתיר היא ואיבטלו האברים לגבי הדם אבל לא אבר זה לאבר אחר. ואפשר כן היה דעת ר"ה רק הגמ' לא מיסתבר להו לחלק בהכי:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה