שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שמיני · דף פא.
בגמ' משום דממעט באכילה דארבעים נראה הפי' משום דהא דקדשי מ' מתוך שמונים. הוא משום דנתכוין דארבעים יהיו לאחריות וכדפירש"י לעיל (ע"ח:) ותוס' כאן. א"כ כבר חל קדושת תודה עליהם אפי' אי הך דקיימא תמורה הוי מ"מ תו אין יכול לאכול הלחם בלא פדיון. וכמו דאין תקנה להך תודה דקיימא כמו כן לא יהי' תקנה לזה הלחם. וכמ"ש תוס' לעיל סוד"ה וכי מכניסין. דמשום גזירה אין פודין כשהי' בפנים. וא"כ צ"ל דקושית המקשן הי' כדי שיהי' תקנה לבהמה מוטב לעשות תקנה זו אפי' לא יהי' תקנה ללחם. וע"ז השיב התרצן דלכתחלה אין לנו לגרום הפסד ללחם בשביל להיות תקנה להבהמה. דאיהי כבר נפסדה ולמה נגרום לכתחילה שלא יהי' תקנה ללחם נ"ל:
שם בגמ' דילמא אם שיירו אינו משויר וה"ט דר"י דאדם מתכפר בשבח הקדש פרש"י וה"נ מתכפר באיזו תודה שירצה אבל להביא שניהם ולחמם לא. ולפ"ז יש לתמוה על הרמב"ם דפוסק (פי"ב מפסוהמ"ק) בולד תודת חובה שניהם טעונים לחם. וטעמו נכון כמ"ש לעיל כיון דמביא הולד ומצי מתכפר בי' טעון לחם. והאם שמביא אח"כ ודאי טעונה לחם דהיא עיקר נדרו וא"כ קשה הכא. אכן נראה דהרמב"ם הבין דהגמ' הכא לא מקשי דיביא תודת חובה שיאמר הרי עלי נדדתי' אח"כ בסמוך דהתורה אמרה טוב אשר לא תדור אלא כוונת הגמ' כאן שיביא בתורת נדבה לפי ס"ד דגמ' דטעמי' דר"י משום דסבר שיירו משויר. א"כ מצי להקדיש הולד בפ"ע והוי שני תודות נדבה. ואם הנשארת תודה היא ולא תמורה אינו מקדיש הולד בפ"ע והוי רק ולד תודה. וע"ז דחה הגמ' דסבר שיירו אינו משויר ואינו יכול להקדישו בפ"ע. והא דרצה בולדה מתכפר היא משום דמתכפר בולד בשבח הקדש. וזה רק בתודת חובה ולא בתודת נדבה כמבואר לעיל בגמ' וברמב"ם שם. ולמ"ש לעיל לפרש דברי הרמב"ם דרק א' משניהם טעון לחם לק"מ]. אך יש לתמוה על הרמב"ם (דבפ"ד מפסוהמ"ק ה"ו) משמע דפוסק שיירו משויר. ומ"מ הביא (פי"ב) שם האי דינא דתודה שנתערבה בתמורתה ומתה אין לה תקנה והכא מסקינן דאם שיירו משויר יש לה תקנה. שוב ראיתי בלח"מ (שם בפ"ד) דמסופק בדעת הרמב"ם אי ס"ל שיירו משויר ע"ש:
שם במשנה הרי עלי תודה יביא היא ולחמה מן החולין. פירש"י דממילא מתחייב בלחם. ואיני מבין דלמה לי האי טעמא בלא"ה סתם תודה כולל בהמה ולחם. דלחם נמי נקרא תודה. ודוקא אם פי' בהדיא לחמה מן המעשר צריכין להאי טעמא דממילא מתחייב בלחם. וכן בפי' בהדיא הרי עלי תודה בלא לחם אבל תודה כולל גם הלחם כנ"ל.