שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלישי · דף ל:
בגמ' ר"ש שזורי אמר כל השם כולו תולין ומקצתו אין תולין. צ"ע דמשמע לפי"ז דלת"ק אפי' מקצת השם חולין וזה רחוק מאוד דאיך נצרף מקצת אותיות של השם למקצתו. וגם דמשמע לפי"ז דתיבה אחרת אפי' לר"ש שזורי תולין מקצתו. והי' אפשר לומר דר"ש שזורי רבותא קאמר דשאר תיבות ודאי מקצתו אין תולין רק מוחקין מה שנכתב ותולין כל התיבה רק בשם דנכתב מקצתו דתו אין לו תקנה דאסור למחוק אותיות השם. וגם י"ל דס"ל לר"ש שזורי דאין כותבין על המחק והגרר א"כ כיון דאין לו תקנה הו"א דתולין מקצתו להכי אמר דאין תולין מקצתו מכ"ש בשאר תיבות ודאי אין תולין מקצתו אכן ביו"ד (סי' רע"ג סעי' ו') מבואר דבשאר תיבות אם שכח תולין מקצת התיבה ע"ש]:
שם מסלק את היריעה כולה. אפשר לאו דוקא היריעה דיכול לחתוך דף אחד אם נשאר עוד ג' דפין ביריעה:
שם ולימא מר הלכה כמר כו'. קצת קשה דילמא מ"ד דתולין ס"ל דוקא תולין אבל על הגרר אין כותבין ולהכי לא אמר הלכה כר' יוסי דאיהו אמר אף תולין משמע דגם על הגרר כותבין ולמאן דאמר הלכה מוחק וכותב ס"ל דוקא הכי אבל אין תולין ולהכי לא אמר הלכה כר' יצחק דאמר אף מוחק משמע דתולין ג"כ עי' בצ"ק מ"ש בישוב קושי' התוס']: