אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק שביעי › דף עו:

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שביעי · דף עו:

דף עו.

בגמ' אר"ה מנחת מאפה שאפה חלה א' יצא כו' ההיא פליגי. תמהני למאי דמסקינן לעיל דחלות דתרומה הי' לבד הארבע. א"כ שפיר הוי מצות לשון רבים דעכ"פ יש שנים בכל מין גדול וקטן. אבל במאפה קמ"ל ר"ה דאפי' אחת ממש יצא כיון דכתיב מצת חסר ומנ"ל דפליג אדשמואל. והרמב"ם (בפי"ג מה' מעה"ק) השמיט האי דינא דר"ה רק הביא סתם ריבוי בחלות או חסר כשר. וצ"ע דהו"ל לפרושי דסגי בחלה א'. דלולי הדרש דמצת חסר הו"ל למילף מלחמי תודה דצריך עכ"פ להיות ב' חלות דמה"ט קאמר ר"ה הטעם דמצת חסר כתיב. לכן נראה דהרמב"ם הבין פי' הגמ' דעיקר הקושיא היא דלמה לי' לר"ה הטעם דמצת חסר הלא כל הדין דבעי עשרה חלות נלמד מתודה ושם סגי ד' חלות א"כ נהי דשם צריך שנים בכל מין היינו מכח התרומה. אבל מצות עשרה רק לכתחלה. א"כ בשאר מנחות פשיטא דסגי בא' משו"ה אמרי' דפליג אדשמואל. וממילא לדידן דהלכה כשמואל פשיטא דסגי אפי' חלה א' במאפה ודוק:

שם בגמ' לחם הפנים כיון כו' מישן קאתי. צ"ע אי באין מן החדש בשבת שסמוך לקציר חטים אי יצטרך להיות מנופה ביותר ומיותר מסאה ג"כ. ולמה סתם התנא ותני דלחה"פ עשרון לסאה ובי"א נפה ואפשר דמצוה להביא מן הישן דהם מובחרים ביותר. אך לא הובא דין זה בגמ' ורמב"ם וצ"ע:

שם בגמ' כל המנחות שריבה במדת עשרונים כו'. לפי' התוס' אפשר דדוקא במנחת נסכים פסול משום דכ' ככה. ומדברי הרמב"ם (פי"ב ממעה"ק) משמע דבמנחת חובה מיירי ע"ש ובכ"מ שם. אבל בנדבה כיון דיכול לנדב הרבה עשרונות בכלי א' י"ל דה"ה עשרון ומחצה ג"כ (ולקמן (ק"ג.) דתנן במתני' האומר הרי עלי עשרון ומחצה יביא שנים ע"ש מ"ש בזה] וצ"ע:

שם בגמ' ריבה במדת סאין כו'. אפשר דקמ"ל דהו"א כיון דהלכה שיהי' מכך וכך סאין א"כ הקמח היא סולת לפי מדה זו. וכשמרבה בסאין הוי יותר סולת ולהוי כמו ריבה במדת עשרונן. קמ"ל דלא דמ"מ נקרא סולת גם עם הסובין רק דזה הוי מן המובחר טפי אבל מדת העשרונים אינו דוקא על הסולת שבו רק על כל הקמח כמו שהוא:

שם במשנה העומר הי' מנופה בי"ג נפה פירש"י הל"מ. ולפי"ז הי' נראה דס"ל דר"ש לא פליג בעומר רק בשאר מנחות (וברש"י כת"י בש"ס ווילנא פי' דר"ש פליג רק בלחה"פ]. אבל הרע"ב פי' דפליג בכולן וגם לת"ק אינה הלכה למ"מ רק מדרבנן להידור מצוה וכן מסתבר:

שם בגמ' עליונה קולטת סובין תחתונה קולטת סולת. לפירש"י הי' ראשונה גסה וכל הנשארות דקות. ומדויק דרק ראשונה קולטת סובין. ולתוס' אדרבא כולן גסות רק התחתונה דקה. ומדויק דרק תחתונה קולטת סולת. וברמב"ם לא הוזכר מזה כלום:

שם בגמ' ת"ר ולקחת סולת כו'. הרמב"ם השמיט האי ברייתא לגמרי. ואפשר שהבין דברייתא זו אתיא כר"ש ולהכי מייתי לה הגמ' על ר"ש. דלדידן דצריך י"ג או י"ב או י"א נפה. א"כ כולן נלקחין חטין שיהי' מנופה בכך וכך נפות כפי המצוה ולהכי לא הביאו הרמב"ם. ומ"מ צ"ע לדחות מסברא ברייתא השנוי' בתו"כ וע"ש בפי' הראב"ד]:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה