אור ברסלב
שפת אמת על כריתות פרק ראשון › דף ז.

שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף ז.

דף ו:

בגמ' שאינו בסך אינו בבל ייסך. יש לעיין אי נימא גם במלך וכהן דאינו בסך לא יהי' בבל יסיך ואם יתן הוא על אחר יהי' פטור. מיהו לשיטת הרמב"ם אין נ"מ בזה דס"ל דסיכה איתא נמי במלך וכהן. ולפמ"ש לומר דלאו למלקות איכא גם במלך וכהן גם כן אין נ"מ בדין זה:

שם בגמ' ומודה רבי בעבירות דיוה"כ גופי'. צ"ע לשון הברייתא לפי"ז מעיקרא דבעי למילף מחטאת ואשם לא הי' מכפר כלל באינו שב. ולמסקנא דאך חלק ממעט רק דאינו שב אינו מכפר על עבירות דיוה"כ דוקא:

שם בגמ' דאלת"ה כרת דיומא איך משכחת לה. ותמוה בס"ד דהוי זה הוכחה א"כ ל"ל אך חלק. ובב"ש הביא שהתוס' בשבועות הקשו כן. וכתב לתרץ דמרבה אפי' שב על גוף העבירה רק שמבעט בכפרת יוה"כ ע"ש. ולכאורה קשה גם ע"ז דא"כ מה ראי' דאלת"ה. וצריך לפרש דעיקר ראיית הגמרא דכללא דרבי בין שבין בין אינן שבין לאו דוקא דהא כרת דיומא ודאי אינו מכפר. וממילא י"ל דה"ה נמי במבעט אינו מכפר מדרשא דאך. מיהו לפי"ז י"ל עוד בפשיטות דאך מרבה דאפי' על איסורי יוה"כ שאין בהם כרת כגון תוס' יו"כ או חצי שיעור או קידוש היום וכה"ג נמי אינו מכפר:

תו מביא הב"ש דתוס' שם תמהו על קושית הגמ' מהא דלא התענה כו' יוה"כ הוא מ"מ דשפיר י"ל דמיירי בשב. וכוונתם פשוטה דאחר שעבר עבירות דיוה"כ דאכל ועשה מלאכה ולא התפלל מ"מ קודם שקיעת החמה עשה חשובה וא"י למה לא הבין הב"ש כוונתם. ומה דמקשה עוד הב"ש דא"כ פשיטא. ג"כ לק"מ דעיקר כוונת הברייתא לאפוקי דלא נימא דכפרת יו"כ תלוי' באלה המצות וכיון דלא התענה אינו מכפר קמ"ל דגוף היום מכפר. אבל שפיר מיירי בשב:

תוכן העניינים

שפת אמת על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה