שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ד.
בגמ' אין לוקין על לאו שבכללות. נראה דאין זה כמו כל לאו שבכללות כמו ל"ת על הדם דכולל כמה מיני עבירות נפרדים דבזה אפי' חדא לא לקי אבל בהך דהכא דהכל איסור א' רק שחלקו הכתוב חלב שור כשב ועז וכיון דחד לא תאכלו כתיב קראהו לאו שבכללות ובזה וודאי חדא מיהא לקי. [ומיושב קושי' הב"ש. ואפשר זה כוונת רש"י. אכן בתמורה (ז':) ברש"י ותוס' ל"מ כן]:
שם בגמ' ור"י אמר לך כו' עז ל"ל ש"מ לחלק. וקשה לרבנן. ואפשר לומר דס"ל דדוקא השתא דכתי' שור כשב ועז דרשינן השוה בשלשתן לאפוקי אלי'. אבל אי הוי כתוב שור כשב בלבד הו"א איפכא מה דנאסר בכשב נאסר גם בשור. רק עתה דתרי אין בהם חלב אלי' דרשינן דגם בכבש אלי' מותר כמו הרוב כנ"ל:
שם בגמ' מודה ר"י לענין קרבן כו'. נראה דקאי למ"ד תמחויין אין מחלקין. אבל למ"ד תמחויין מחלקין נראה דאדרבה מודין חכמים לענין קרבן דוודאי חלב שור כשב ועז הוי כמו שלש תמחויין דאין טעמן שוה:
שם בגמ' שני שמות בהעלם אחד כו' פירש"י חלב כליות ושעל הדקין. נראה כוונתו למסקנת הגמ' ב' תמחויין וה"ה ב' מיני חלבין הללו דאין טעמם שוה חשוב כב' תמחויין:
שם בגמ' א"כ נחייב נמי משום קודש. והקשיתי דילמא מיירי בכזית שאינו ש"פ דמעילה ליכא רק בכשוה פרוטה. וגם בקדושת הגוף בעינן שיהא ש"פ כדלקמן (כ"ג.). ומ"ש התוס' לקמן (י"ג:) דגם בנותר איכא מעילה אע"ג דלא שוה מידי. פי' שאין הפסד להקדש אבל לגבי הנהנה בעי ש"פ כנ"ל]. והשיב לי חתני מ' יעקב מאיר נ"י דהקושיא היא דמצי נקיט שלשה וכגון שהי' ש"פ. ואכתי קשה לי די"ל דב' שמות שאין שיעורן שוה פשיטא דמחלקין ולא רק חלב ונותר דשיעורן שוה קמ"ל דמ"מ מחלקין וצ"ע: