שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף כא.
בגמ' האי תנא דבי ר"י הוא כו'. ולאינך תנאי דכה"ג הוי רק כלל ופרט י"ל דס"ל דכוי ס' חי' ספק בהמה. א"כ באמת אין בכלל רק מה שבפרט דכוי א"צ לרבויי:
ברש"י ד"ה הכא ל"ג החלב כו'. באמת אפשר לפקפק בראי' זו שהביא מעולשין כו' דשאני התם דבשעת הכשר לא הי' בר קבלת טומאה כלל לאו שמי' הכשר כלל. לכן צריך הכשר אחר כשנעשה בר קבלת טומאה. אבל הכא כל הבהמה הי' בר קבלת טומאה והוכשרה בשחיטה י"ל דממילא גם על החלב שייך הכשר אף שעדיין צריך מחשבה. מ"מ סברת רש"י נכונה. [וכ"כ הר"ש בעוקצין והתוס' בבכורות (י') ע"ש] וכן פסק הרמב"ם (בפ"ג מה' טומאת אוכלין):