שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף כ:
בתוס' ד"ה אכל והקשה הר"י כו'. אין דבריהם מובנים לי דוודאי בהמה ועוף דכ' בהדיא כולל כל דיני בהמה ועוף בין טהורים בין טמאים. וא"כ עיקר קושיתם צריך להיות מהופך דאיך ממעטין מפרט זה מי שאינו מטמא טומאה חמורה הלא עוף טמא נמי אינה מטמאה. וע"ז התירוץ פשוט דמ"מ יש במין עוף דמקבל טומאה חמורה כגון טהור. משא"כ דגים ושרצים כנ"ל. ובאמת זה נכלל בתי' התוס' רק הלשון מגומגם:
בד"ה דם ביצים פי' בקונטרס ביצי זכר וקשיא כו'. וי"ל דוודאי בברייתא דממעטין גם מלאו הפי' ביצים דתרנגולת. אבל במשנה דאין חייבין כרת א"ש גם ביצי זכר דאינו דם הנפש: