שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק תשיעי · דף פד:
בגמ' שקיבלו פסולין הנך דחזי לעבודת ציבור. ק"ל דא"כ הנך דלא חזי משום דלא מצינו בהו היתר ירדו א"כ למה צריך ר"י ג' קראי למעט הנך תלתא כיון דבכולהו לא מצינו היתר **במהרש"א בנדה (מ':) כ' דמהני ג' מיעוטי אימעיט נמי הא דשקולים הם. כן י"ל למ"ש התוס' שם דחד מיעוטא צריך לרובע ונרבע. י"ל דמיעוט ב' לנשפך דמה דמסתבר טפי. ואינך כולהו אתיא ממיעוט ג'. אבל לשיטת התוס' הכא דרובע ונרבע א"צ מיעוטא א"כ אם נוכל למעט כל הני מחד מיעוטא. סגי בתרי מיעוטי ומיותר מיעוט ג': ולמה שרצו תוס' לומר דקבלו פסולין דלא חזי לעבודת ציבור אפי' לר"ש ירדו. משמע גם כן דלא צריך קרא כלל לזה. אך תוס' לא מסקי הכי באמת. ותו קשה דא"כ בזרקו פסולין יהי' הדין אפי' בלא חזי לעבודת ציבור. ולשון שקבלו וזרקו משמע דחד דינא להו וצ"ע: