אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שני › דף כט:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף כט:

דף כט.

בגמ' אצטריך סד"א ה"מ בכור דלאו בר הרצאה כו' לכאורה קשה א"כ דרשא דאחרים ל"ל כיון דאפי' מידי דבר הרצאה ממעט בן עזאי מכ"ש בכור. וי"ל דאה"נ דאחרים פליגי על בן עזאי וס"ל דמבכור למדין לכל הקרבנות. רק ב"ע ס"ל דצריך לשאר קרבנות קרא אחרינא וב"ע לא דריש האי היקשא באמת להכי [כדאיתא בתמורה כ"א ע"ב] וקושי' הגמ' הי' רק ל"ל לב"ע קרא נלמוד מהיקשא דהא אין היקש למחצה] ומשני דמבכור א"י ללמוד ושוב באמת א"צ היקש זה גם לבכור:

שם בגמ' וב"ע האי מיבעיא לי' ולא באשתך חטא. לכאורה ק"ק א"כ ל"ל קרא דאין מאחר נדרו בלא ירצה הא ממילא נדע מהא דלא באשתך חטא וא"א דמאחר נדרו בבל ירצה א"כ בטל כל הנדר והוי באשתו חטא כמ"ש התוס' ואפשר מה"ט מיאן רש"י בפי' התוס' דמבקשין ממנו ממון לא איירי בנדר כלל. מיהו גם לתוס' א"ש דאי לא הי' נלמד דאין מאחר נדרו בבל ירצה הוי מוקמינן קרא דהי' בך חטא ולא רבנך ואכתי לא הוי ידעינן ולא באשתך להכי צריך קרא. דמאחר נדרו אינו בבל ירצה וממילא מוקמינן בך ולא באשתך עוד י"ל דהא דהוי ס"ד דמאחר נדרו בבל ירצה בודאי היינו דור באפריש ולא אקריב אבל באמר ולא אפריש לא שייך כלל שי' ' בבל ירצה וא"כ י"ל דלא באשתך בכה"ג מיתוקמא וצריך א דאין מאחר נדרו בבל ירצה אפי' באפריש ולא אקריב כנ"ל:

שם בגמ' מחשב בקדשים לוקה כו' והא לאו שאין בו מעשה הוא כו'. קצת יש להוכיח מכאן דמחשבה בלי דיבור מפגל דאל"ה הדיבור חשיב מעשה כמו בתמורה. תו יש להקשות כאן ממ"ש הרמב"ם (פ"ה מהל' איסורי מזבח) דמעלה אברים בלי מלח לוקה משום לא תשבית מלח ברית. וקשה ממ"ש הרמב"ם עצמו (פ"א מה' חגיגה) בנראה ברגל בעזרה בלי קרבן דהוי לאו שאין בו מעשה דהכניסה אדרבה מצוה הוא רק מה שאינו מביא עמו קרבן ולא חשיב מעשה. וה"נ הקטרה מצוה הוא רק שחיסר מלח. מיהו יש לחלק כיון דהקרבן יש לו תשלומין א"כ בכניסה לא עשה שום איסור אבל מכאן קשיא כמו דלוקה על הקטרה בלי מלח. ה"ה הזורק ומחשב עושה איסור בהזריקה דהוי מעשה. ויש לחלק קצת דהתם כל שאין מלח על הבשר גוף הקטרה איסור הוא ונהי דטעם האיסור משום חסרון מלח מ"מ עתה שאין עליו מלח גוף האיסור הוא ההקטרה אבל הכא עיקר האיסור הוא המחשבה ואין זה טעם האיסור רק גוף האיסור רק שאיסור המחשבה בשעת הזריקה אבל התם עיקר האיסור ההקטרה והטעם משום חסרון מלח ודוק:

שם בגמ' אמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות כו'. קצת קשה דנחלקו אליבא דר"י דלא קי"ל כוותי'. והנה יש לעיין לאילפא דבב' עבודות מחלוקת וכזית למחר כזית בחוץ בב' עבודות מיירי א"כ סיפא דחצי זית בחוץ וחצי זית למחר נמי מיירי בב' עבודות והסברא תמוה שיהי' בו פסול כיון דבכל עבודה לא הי' בה מחשבה על כזית למה תיפסל **כונתו כמ"ש בחי' (מנחות ד' י"ד) דמשמעות לשון הגמ' שם לפסוק כמו דתני לוי דארבע עבודות אין מצטרפין ע"ש גם י"ל דאפי' למ"ד דמצטרפין דוקא בחד מחשב' בתרווייהו חוץ לזמנו או חוץ למקומו אבל ב' מחשבות וב' עבודות י"ל דלכו"ע אין מצטרפין:** ודוחק לומר דסיפא דסיפא בחצי זית מיירי בעבודה אחת א"כ מה מקשה הגמ' לר"י רישא בב' סיפא בחד אדרבה קשה טפי לאילפא דסיפא עצמה רישא דבה בב' וסיפא בחד וע"כ צ"ל דאה"נ דלאילפא פסול אפי' בב' עבודות בחצי וחצי וא"כ נ"מ לדינא בזה דלר"י דמיירי בעבודה א' אפשר דבב' עבודות חצי בזה וחצי בזה לא מיפסל ולאילפא מיפסל. וקצת יש להוכיח מהא דאמרינן לקמן והרי קמיצה דכי לחצות דמי ומשני בקמיצת מנחה ולבונה ופירש"י בהקטרה דקומץ והקטרה דלבונה ושם בריש מנחות סיפא דמתניתין ג"כ חצי כזית בחוץ וחצי למחר פסול א"כ מוכח דאפי' בב' עבודות מצרפין ב' חצאי זיתים לפסול בכה"ג. ומיהו יש לדחות דנהי דת"ק התם מיירי בעבודה א' מ"מ ר"י דמחלק בין קדמה מחשבת המקום. איהו מיירי בב' עבודות בהקטרת קומץ ולבונה וצ"ע גם י"ל דהקטרת קומץ ולבונה כחד עבודה חשיב ומצטרפין]:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה