שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שני · דף כט.
בגמ' למקום שיהא משולש. עפירש"י. ואיני מבין שפיר טעמו. ויותר הי' נראה לפרש דהתורה פסלה רק בחוץ לעזרה דנשתנה מפנים להזאת דם והקרבת אימורים ואכילת בשר ק"ק. אבל בהיכל דראוי להזאת דם לא מיפסל. וכענין זה פי' הר' יו"ט בתוס' לענין ירושלים וכן י"ל כפשוטו לענין היכל:
שם בגמ' אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל. ק"ק נהי דמוכח דמיירי במחשבה מ"מ נוכל לקיים גם הקרא כפשוטו דצריך להתקיים המחשבה במעשה אבל אם לא קיים מה שחישב לא נעשה פיגול. וא"כ נפסל מכח המחשבה. ורק תנאי הטיל הכתוב שיתקיים מחשבתו אז נפסל למפרע והרי בדין דקרב המתיר כמצותו הוי נמי תנאי אחר הפיגול דכשלא נעשה אח"כ פסול אחר חל פיגולו למפרע ואפשר באמת זה שיטת ר"ע ולהכי מייתי ראי' מזב דסותר דאי לס"ד דר"א דקרא מיירי רק במעשה לא דמי כלל לזב דשם הטומאה כבר התחילה ומתלי תלי אלא כוונת ר"ע כמ"ש דנוקי קרא בתרווייהו מחשבה ומעשה כנ"ל ודמי לזב. ובהכי מתפרש שפיר נמי הא דאמר או אינו מדבר אלא בכהן ומשמע דהזבח אין נפסל כלל וא"כ תימה למה יפסל הכהן במה שלא חטא. ורש"י דחק לפרש דקאי גם אכהן. ולשון או אינו לא משמע הכי. ולמ"ש א"ש דהכהן התחיל במחשבה וכשנגמר לבסוף נפסל מעבודה. מיהו לקמן דאמרינן לבן עזאי נפקא הכשר הכהן מדאחרים לפירש"י שם מוכרחין לומר דלא מיירי במחשבת הכהן אך בס' פ"מ מביא שם פי' אחר בהא דאמרינן נפקא לי' מדאחרים פי' דרש דלא יחשב מה דדרשי אחרים לענין במחשבה הכ' מדבר דרשו בן עזאי לומר דהקרבן אינו נחשב אבל הכהן כשר ע"ש:
שם בגמ' יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה. ותמוה מאין הרגלים לומר הכי. וקצת משמע דהוי דומיא דחוץ לזמנו וכ"כ בס' קרבן אהרן. מיהו לא יתכן דחוץ לזמנו במחשבה הוא ויש לפרש משום דכ' בל תאחר וכ' מוצא שפתיך תשמור והוי כמו שינה הכתוב לעכב. מיהו קשה מאי דקאמר אח"כ דמבכור לא נדע שאר קרבנות דלהרצאה אתו הא מ"מ נלמד מבכור דלא חשיב שינה לעכב וגם ל"ד לחוץ לזמנו דהא בבכור נמי חוץ לזמנו פוסל. וי"ל קצת דמ"מ הו"א דבכור גזה"כ להכשירו. והוציאו מן הכלל ודוחק:
בתוס' ד"ה למקום כו' ויתישב לפי' זה כיון דלאו מקום משולש הוא. ויש להקשות לפ"ז כדפריך לקמן (ד' ל"ו) על ר"י ולפלוג נמי בחושב ליתן מה שלמעלה למטה ומשני דס"ל לר"י שלא במקומו כמקומו דמי הא בלא"ה א"ש דלאו מקום משולש הוא וצ"ל דבס"ד אכתי לא ידע דמצריך ר"י מקום משולש. ויתישב בזה תמיהת התוס' לעיל (כ"ז ע"ב) ד"ה לאו משום דקלטי' מזבח. הא ר"י ס"ל שלא במקומו כמקומו. ולפמ"ש כאן י"ל דאה"נ. למסקנא דגמ' שם דר"י מצריך מקום משולש מצי סבר שפיר שלא במקומו לאו כמקומו: