שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שני · דף כח:
בגמ' אלא אמר רבא כו'. רש"י בחומש פי' כשיטת הגמ' מקודם דקרא אריכא חוץ לזמנו וזוטרא חוץ למקומו וכן הוא בתו"כ. ואפשר לומר לפמ"ש התוס' להקשות אהא דמקשה איפוך אנא. ותי' דס"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה. וי"ל דס"ל לרש"י דסוגיא זו ס"ל דאפי' בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר בתורה אבל אנן קי"ל בפסחים (ד' ו') דבחד ענינא יש מוקדם ומאוחר ואע"ג דהני ב' פרשיות נינהו חד בצו וחד בקדושים מ"מ חד ענינא הוא ויש מוקדם ומאוחר [כמ"ש המהרש"א שם]. ולהכי א"ש כדאמרינן מעיקרא:
בתוס' ד"ה מה שלמים כו'. תימה מהקישא דזאת התורה נפקא לן לקמן כו'. נראה שהבינו הלימוד דהכא לרבות כל הקרבנות. אבל רש"י פי' למעט מנחת כהנים ומנחת כ"מ ומנחת נסכים כדאי' לקמן (ד' מ"ד) ולפ"ז לק"מ קושית התוס'. [דמהקישא דזאת התורה הו"א לרבות כל המנחות אפי' הני דאין להם מתירין]: