אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שני › דף כז:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף כז:

דף כז.

בגמ' לא נחלקו כו' בחוץ שניתנו בפנים. בס' פ"מ וצ"ק תמהו דנפסל בביאה להיכל וא"י מה קשיא להו דהא משכחת לה בעולה דאנן קי"ל דרק חטאת נפסל. כחכמים דפליגי עלי' דר"ע לקמן (דף פ"א:):

ברש"י ד"ה מ"ט לאו משום דקלטי' מזבח והא ליכא למימר משום שלא במקומו כמקומו כו'. יש להוכיח מדברי רש"י אלו דס"ל דלמ"ד כמקומו דמ"מ הבשר אסור לאכול ה"ה דאסור להקטיר האימורים דאינו בכלל לכפר דאל"ה הכא דקאמרי אם עלה לא ירד ע"כ ס"ל שלא כמקומו דמי. דאי כמקומו גם לכתחילה יעלו האימורים או אברי עולה א"ו דס"ל לרש"י דלא יעלו האימורים. וצ"ע לדינא וגם הרמב"ם לא דיבר מזה ולישנא דשמואל לעיל פסול בשר יהי' הפי' בין להקטיר בין לאכול. ועמ"ש לקמן (דף ס"ו ע"ב) מזה]:

בתוס' ד"ה לאו כו' וקשה כו'. בס' פ"מ כ' ליישב פירש"י ותוכן דבריו משום דקשיא לי' מה דמקשה הגמ' לר"י בחשב ליתן מה שלמעלה למטה יפסול כמו להניח למחר והלא י"ל דמשום דס"ל יאספנו ולא מיפסל בהכי ע"ש שבנה בזה יסודו וזה אינו דאפי' אם הדין יאספנו מ"מ הלא חושב ליתנם למטה ושלא יאספם ולר"י דמחשבה כמעשה מיפסל. וא"כ בטל כל יסודו. ע"ש:

בא"ד כיון דמהני הזריקה כו'. כוונתם מבוארת דכיון דס"ל לר"י בנשפך הדם ירדו ומ"מ בניתן מה שלמעלה למטה לא ירדו משום דנתקדש קצת בזו הזריקה ולהכי מחשבה לא פסלה בה דחשיב קצת זריקה עכ"פ. הארכתי בזה משום שבס' פ"מ מקשה דהא יצא ולן ג"כ אם עלו לא ירדו [ולמה פוסל מחשבת הינוח]. ולא דק בזה דהתם משום דהדם קיים אבל הכא שנשפך והי' צריך להיות ירדו לר"י ומ"מ לא ירדו דנתינה זו לא חשיב כשפיכה א"כ חשיבה זריקה. גם י"ל דהא פי' מחשבת הינוח היינו שלא יזרקנו כלל א"כ הוי כנשפך הדם דירדו לר"י וזה פשוט. מיהו הא קשיא לי מה דמשני הגמ' לעיל מידי דהוי כמחשבת הינוח לר"י ושם חשיב לזרקו שלא במקומו למחר ובזה שפיר אם עלו לא ירדו וא"כ כה"ג מחשבה לא הוי כמעשה לתוס'. מיהו לפי' הרמב"ם שכ' לעיל מיושב דשם מטעם מחשבת הזמן מיפסל. מיהו תוס' לא פי' כהרמב"ם:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה