אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שני › דף כה.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף כה.

דף כד:

במשנה נשפך על הרצפה ואספו פסול בגמ' ילפי' מדכתיב מדם הפר דרשינן דם מהפר. מיהו קשה מנ"ל עיכובא. וי"ל למה שהקשו התוס' ל"ל דם מהפר הלא כיון דממעטינן דם סכין ה"ה נשפך על הרצפה ע"ש. וא"כ י"ל דאה"נ אלא דצריכין דם מהפר לעיכובא. עוד אפ"ל משום דכמה פעמים כ' מדם (דמאי דכתיב מדם החטאת ג"כ משמע דם מהחטאת וכמו כן הא דהצורם אוזן קודם קבלה דפסול אפי' דיעבד. מיהו הא דאמרי' בגמ' דצריך שיגבי' סכין למעלה משום דכ' מדם הפר ולא מדם הסכין משמע דרק לכתחילה. והטעם פשוט דודאי דם הסכין בלבד אפי' דיעבד פסול רק אפי' לא הגבי' סכין מ"מ בטל דם הסכין ברוב דם הפר לכן דיעבד כשר:

שם בגמ' השוחט צריך שיתן וורידין לתוך הכלי מפירש"י נראה דהטעם שלא יהי' הדם באויר דחוץ לכלי וכ"מ לשון ר"י דצריך שיראה אויר כלי. אבל מלשון הרמב"ם (פ"ד ממעה"ק) נראה דהוא רק כדי שיקבל כל הדם דבאמת קשה לטעם רש"י דהא מסקינן דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי. ונראה דרש"י פי' כן ללשון ב' דגמ' לקמן דחבית בעי מיני' ופשיט לי' מזרק ופירש"י דאי אין סופו לנוח נמצא דקיבל הדם מן האויר ופסול. אבל ללישנא קמא נראה דסברת הגמ' הי' דכל דלא הוי כמונח לא הוי ג"כ בכלל נשפך על הרצפה דדוקא כשנח בינתי' על הרצפה לא חשיב דם מהפר אבל כל דלא הוי הנחה בינתים שפיר מקרי דם מהפר ולכן ללשון קמא ע"כ הטעם הכא כמ"ש הרמב"ם. מיהו מלשון ר"י דצריך שיראו וורידין אויר כלי משמע כפירש"י והוי סייעתא ללשון בתרא שבגמ'. ויש נ"מ ג"כ דלפ"ז י"ל דגם דיעבד פסול אי לא הי' וורידין תוך אויר כלי. ואם הטעם הוא כדי לקבל כל הדם פשיטא דאינו אלא לכתחילה. מיהו לשון הגמ' צריך משמע רק לכתחילה וצ"ע:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה