שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלשה עשר · דף קיב.
בגמ' ת"ק דפליג אראב"ש כוס עושה לחבירו דיחוי. באמת בברייתא לעיל (ל"ד:) לא נזכר מלשון דיחוי רק דת"ק ס"ל דדם שבכוס השני ישפך לאמה והי' אפשר לפרש דא"צ לזרקו על היסוד. וא"כ י"ל דהכא לר' נחמי' דשירים מעכבין א"כ אי לא נשאר שירים בכוס הראשון דיהי' פסול הקרבן שפיר יחזור ליתן כל המתנות מכוס השני ומקיים נתינת השירים ממנו וא"כ למה יהי' פטור בחוץ על כוס השני כיון דראוי עוד להזות ממנו בפנים. אך סברת הגמ' בעצמו הוא דלת"ק כיון דבעוד שיש שירים בכוס ראשון השני ישפך לאמה א"כ הלא יש דיחוי בדמים ונדחה ממילא אפי' אי נשפכו שירים שבכוס ראשון וליכא תקנתא בדם שבכוס שני: