אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שלשה עשר › דף קיא:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שלשה עשר · דף קיא:

דף קיא.

בגמ' הך הכשירו חיובו הוא. ק"ק אמאי לא משני כהכשירו לאכילה בחולין לפמ"ש הרמב"ם (פי"ח ממעה"ק ה' י"ז) דה"ט דהשוחט בלילה בחוץ חייב משום דשחיטת חולין בלילה כשרה וכמ"ש הלח"מ שם א"כ בהכשירו לחולין חייב בחוץ. אמאי לא משני הכא כן]:

שם המקבל בכלי חול בחוץ והעלה חייב צ"ע הטעם בשלמא שוחט בלילה בחוץ הואיל וחייב מטעם שחוטי חוץ א"כ קאי ע"ז ואליהם תאמר כו'. אבל קבלה דפטור עלה בחוץ ולא מיירי קרא דשחוטי חוץ מזה א"כ כיון דאינו מתקבל בפנים יפטר על העלאה ולכן אפשר דהפי' ששחט ג"כ בחוץ לכן אפי' קיבל בכלי חול ג"כ חייב דעל שחיטת חוץ כתיב ואליהם תאמר לכן אפי' נתוסף עוד פסול אחר לית לן בה וצ"ע. והרמב"ם (פי"ח מה' מעה"ק) קיצר בזה הדין ולא ביאר בפי' דקיבל בחוץ והעלה חייב ע"ש. והא דאמרי' בסמוך מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור ור"ש מחייב אפשר דר"ש מחייב גם על המליקה משו"ה מחייב גם על העלאה]:

במשנה נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים חייב. נראה דה"נ מה שנתן בפנים מכפר כמו בסיפא בב' כוסות דגם בכוס א' נתינה דלחוץ לא פסלה להשאר כדילפי' לעיל (פ"ב) דאין המשויר כיוצא] רק משום דמיירי דהוציא כל הכלי ונפסל בהוצאה אבל אי לקח מקצת מהכלי לכלי אחר וזרקו בחוץ השאר כשר כנ"ל:

שם כשם שדמה פוטר בשרה כך פוטר בשר חברתה. בלשון הרמב"ם כאן בפיהמ"ש משמע דמותר לכהן לאכול ג"כ אבל הסברא תמוה וגם בפ"א דמעילה כתב הרמב"ם עצמו במשנה דאסור לאכלו וכן עיקר (וכ"מ בלשון הגמ' במעילה (ז':) ע"ש]:

תוס' ד"ה השוחט וא"ת כו' מ"ש משלמים שנשחטו קודם שנפתחו דלתות ההיכל כו' ותי' דלילה אין מחוסר זמן וקשה דמ"מ הא לא נפתחו דלתות ההיכל. וי"ל דלר"י לעיל (ק"ז:) דמחייב במעלה בזה"ז ע"כ לומר דבזה"ז דמקריבין אע"פ שאין בית ממילא לא שייך פסול דדלתות ההיכל (וכן כ' הרשב"א בשבועות (ט"ז:) ע"ש] א"כ י"ל דמיירי הכא בזה"ז. מיהו לר"ל תיקשי וי"ל בדוחק דמיירי שנפתחו קודם אור היום. מיהו י"ל עוד דס"ל לתוס' דדוקא בשלמים פסול קודם פתיחת דלתות כמ"ש רש"י לעיל (ס"א.) ובתו"י יומא (כ"ט.) ע"ש] והכא מיירי בעולה. ובהכי א"ש נמי הך דר' יוחנן הנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה