אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק רביעי › דף מד.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק רביעי · דף מד.

דף מג:

בגמ' אר"י הא מני רבי היא כו' פירש"י דאפי' לחכמים דע"י דם האשם אין פיגול בשמן מ"מ במפגל במתנות דשמן שאר השמן מפוגל לרבי ותמוה לפ"ז מה השיב ר' ירמי' על ר מלוג הבא בפ"ע דלכ"ע מתנותיו שרי לי' ומ"מ אין בו פיגול דתניא לוג שמן כו' הלא י"ל דמ"מ במפגל במתנותיו הלוג מפוגל לכ"ע והאי ברייתא במפגל בדם הוא, ומ"ש רש"י אח"ז מדתני אף אני לא אמרתי כו' אין זה ראי' דהכל במפגל בדם מיירי אבל במפגל במתנותיו אפי' חכמים מודין לר"מ ולא מיירי מזה כלל. ולולא פירש"י הי' אפשר לפרש דזה אין סברא לכ"ע דאם יכול לפגל במתנות דשמן כיון דמתנותיו מתירין להשירים א"כ סוף סוף אית לי' מתיר וממילא צריך להיות מפוגל גם ע"י הדם. רק כוונת ר"י הי' דדוקא לרבי דמתנותיו שרי לי' ס"ל דלוג שמן שייך בי' פיגול אפי' במפגל בדם וחכמים דמתניתין פליגי אדרבי דאין מתנותיו מתירין כלל וע"ז השיב ר"י דהא בלוג הבא בפ"ע לכ"ע מתנותיו מתירין וא"כ יהי' מפוגל גם ע"י הדם ור"י אפשר דסבר דגם בלוג הבא בפ"ע אין מתנותיו מתירין לו ולכן תמה ר' ירמיה גברא רבה כו' דפשיטא דבפ"ע ע"כ צריך איזה מתיר והם המתנות כנ"ל. אבל לפירש"י צ"ע טובא ליישב. אכן נראה משום דסתמא דלישנא דא"ח עליו משום פיגול משמע בכל גווני אפי' פיגל במתנותיו:

שם בגמ' לא נהנין ולא מועלין פירש"י לא נהנין מדרבנן ובודאי משמע הכי דאי הוי דאורייתא אפי' אין חייבין קרבן מעילה מ"מ למה לא יהי' נקרא מתיר אפי' לרבנן א"ו דלרבנן אין איסור תורה כלל אבל הרמב"ם (פ"ד מה' מחו"כ) כתב דאסור לאכול השמן קודם מתנות שבע ומתן בהונות ואם אכל לוקה כאוכל בשר לפני זריקת דם וצ"ע א"כ למה לא חשיב מתיר כיון דמדמי לי' לאוכל קודם זריקה והגם דיש ליישב בדוחק ולומר דבס"ד דר' יוסף מודה הרמב"ם כמ"ש רש"י דליכא איסור תורה מדלית בי' פיגול לרבנן אבל למסקנא דגמ' דאפי' אי הוי מתיר נמי ליכא פיגול רק במתנה שעל המזבח. א"כ תו י"ל דהך לא נהנין מדאורייתא הוא. אבל מאיזה ראי' כתב הרמב"ם כן כיון דר' יוסף לא ס"ל הכי מנלן לחלוק עליו בזה. בפרט מ"ש הרמב"ם שם דקודם מתן בהונות נמי אסור מדאורייתא ודאי תמוה דאין בזה חלק גבוה ולהכי כתב רש"י דבזה מודה רבי דליכא מעילה ואיך מדמי הרמב"ם זה לקודם זריקה. וצע"ג. תו יש לדקדק על הרמב"ם דלפי מסקנת הגמ' משמע דבלוג הבא בפ"ע גם לרבנן מועלין בו קודם מתנותיו ולמה לא הביא הרמב"ם זה הדין בה' מעילה פ"ב וכתב סתם דלוג אין מועלין בו משנזרק הדם:

בתוס' ד"ה כיוצא בשלמים מה ניהו בכור משמע כו'. קשה לי על דבריהם הלא שאני הכא דברייתא תליא לה בנאכלין לב' ימים ולילה אחד וליכא אלא בכור דלא כל בא בנדר ונדבה נאכל לשני ימים ויותר הו"ל להקשות על הברייתא גופא דקאמר כיוצא בשלמים שנאכלין לב' ימים טפי הו"ל למימר כיוצא דבא בנדר ונדבה אבל על הגמ' אין מקום להקשות בזה:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה