שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף מג:
בגמ' ר"י אומר הואיל ונאמרו קדשים לשון רבים. ק"ק דהא כתיב א"ת מבשר זבח השלמים א"כ י"ל דעליו אבשר קאי ובשר לשון יחיד. ובזה מיושב מה שהקשו בתוס' על אית דגרסי ונאמר להלן אשר יקרב אל הקדשים דלמה פשיטא שם טפי ונדחקו בזה. ולמ"ש א"ש בפשיטות דשם ודאי קדשים לשון רבים אבל הכא דכתיב מבשר השלמים ובשר לשון יחיד בזה לא ס"ל לת"ק דיוקא דר"י כנ"ל:
ויש לבאר עוד האי אית דגרסי שהביאו התוס' דסתם טומאתו עליו ודאי משמע על האוכל רק הכא ס"ד על הבשר משום דכתיב והנפש אשר תאכל לשון נקיבה כדפירש"י אבל התם דכתיב אשר יקרב לשון זכר בודאי טומאתו עליו קאי על האדם ותו דדבר הלמד מענינו ומסופו הוא דכל הפרשה בטומאת הגוף כתיב א"כ גירסא זו נכונה: