אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק ראשון › דף ט.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף ט.

דף ח:

בגמ' אטו חטאת ואשם כו'. קצת קשה בכל הסוגיא דאיך נוקי קרא על חטאת ואשם ומעשר ובכור דאינו בא בנדבה ואיך שייך לעשותו חטאת דאינו מחויב חטאת. ואי מחויב הוא. דבר שבחובה אינו בא רק מן החולין:

שם בגמ' לשם בכור ומעשר. קצת קשה דלא אמר נ"מ ליתן מתן א' וכן בתודה הול"ל נ"מ להיות נאכל ליום ולילה. וממילא גם לפי תי' הגמ' דא"א להטעינו לחם יקשה דלהוי תודה בלא לחם כמותר תודה ויהי' נאכל ליום ולילה. ונראה דזה עצמו כונת הגמ' דהך מאי נ"מ להטעינו לחם הוא דברי התרצן כלומר דאי יהי' תודה יטעון לחם ג"כ וזה א"א ממילא כיון דאינו יכול להיות כדין תודה ממש. מסתברא דדוחין טפי לשלמים דיהי' ככל שלמים. ולא כתודה במקצת תודה. כנ"ל. שוב ראיתי בתוס' שהוכיחו מכאן דמותר פסח נמי נאכל ליום ולילה כדמרבי הגמ' מתודת שלמיו ע"ש. ולפ"ז קשה איפכא במעשר ובכור הו"ל להגמ' למימר הנ"מ להיות נאכל לב' ימים דמעשר ובכור לא הוי בכלל תודת שלמיו. ודו"ק:

שם בגמ' למאי נ"מ למילקא עלי' בלא יגאל. ותמהו התוס' דאחר שחיטה רק מדרבנן ע"ש. ונראה ליישב דהא דלא עבר מה"ת אחר שחיטה יליף רבא התם בבכורות מדכ' לא ימירנו כו' לא יגאל כמו תמורה רק מחיים כן לא יגאל רק מחיים. ע"ש. והשתא י"ל דהמקשן ואימא מעשר ואימא תמורה הכל קושיא אחת רק הגמ' מסדר זה בתר זה והמקשן הקשה דנימא אי שחטו לשם מעשר יהי' מעשר ולשם תמורה יהי' תמורה. נמצא דבס"ד דיהי' תמורה כששחטו לשם תמורה א"כ משכחת תמורה לאחר שחיטה ושוב גם לא יגאל יהי' אחר שחיטה. רק למסקנא דדוקא שלמים נעשה ולא תמורה. א"כ לא מצינו תמורה רק מחיים להכי ליכא איסור דגאולה רק מחיים משא"כ בס"ד דהכא:

שם בגמ' א"נ דליתבי לכהנים. כ' תוס' דהמ"ל נמי דלא ליבעי סמיכה אע"ג דסמיכה מחיים. וקודם שחיטה לא הוי בכור. כוונתם דאם יהי' הדין דיכול לשחטו לשם בכור א"כ לא יצטרך סמיכה כשישחטנו לשם בכור. [ולא דמי למ"ש התוס' לעיל גבי לא יגאל]:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה