שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ז:
בגמ' דוקא קאמר מר כו' א"ד דאי איכא כמה עשה כו' פירש"י אבל א"צ היורש להביא קרבן אחר דאיהו לא נדר. וצ"ע לפי טעם זה גם בשינוי קודש יהי' פטור מקרבן אחר ורבא אמר בשינוי קודש פסול היינו דצריך להביא קרבן אחר. ויותר הי' נראה לפרש דמיבעיא לי' לר"א דשמא לא פליג ר"פ אדרבא בעיקר הדין דש"ב אינו פוסל לאחר מיתה. רק מה דיהיב רבא טעמא שאין בעלים לאחר מיתה משמע קצת דהיורשין לא מתכפרין כלל בזה הקרבן ע"ז אמר ר"פ יש בעלים לאחר מיתה אבל מודה כיון דעיקר בעל הקרבן אינו היורש לכן לא פסיל בו שינוי בעלים. כנ"ל:
שם בגמ' וא"ר עולה דורון הוא ה"ד אי דלא עשה תשובה זבח רשעים תועבה כו'. ויש להקשות דלמא מכפר על שגגת עשה דאין נראה שיהי' נקרא רשע העובר בשוגג. ואפשר ס"ל לרבא דשוגג בעשה א"צ כפרה כלל דרק חייבי כריתות צריך כפרה בשוגג. ושוב ראיתי שכ"כ הרמב"ן בחומש ר"פ ויקרא ע"ש. א"כ ע"כ הכפרה על זדון עשה. א"כ שפיר דייק רבא:
שם ועשית פסח שיהי' כל עשיותיו לשם פסח. וצ"ל דהפסוק מיותר כיון דכתיב אח"ז וזבחת פסח: אך לפ"ז קשה מה קאמר אח"כ לעכב מנלן דכ' וזבחת פסח הא חד מינייהו לגופי' איצטריך וצ"ע. וע"ד פלפול רציתי לומר דקשה תו בתר הכי דמקשה האי וזבחת מיבעיא לכדר"נ דמותר פסח יהי' לדבר הבא מצאן ובקר היינו שלמים. וקשה הא דרשא דר"נ מצאן ובקר הוא ושפיר מוזבחת פסח נלמד לשמה. ולכן י"ל דבאמת מוזבחת ליכא למדרש כלל. דאיצטריך לגופי' רק הפי' כך הוא וזבחת פסח כדין דבר הבא מצאן ובקר דהיינו שלמים דבעי לשמה כן פסח צריך לשמה. וע"ז פריך שפיר דצאן ובקר אתיא לכדר"נ דמותר פסח יהי' שלמים:
שם בגמ' הוא ל"ל לכדתניא נאמר בפסח הוא כו' פירש"י ללמוד דבאשם לא מפסיל שלא לשמה. ותמוה איך נלמד זה מתיבת הוא דבפסח. ולענ"ד אפשר לפרש למ"ש התוס' בשם הספרי דממעט מוזבחת פסח דהקטרה לית בה פסול דשלא לשמה ע"ש. א"כ י"ל דכמו"כ הש"ס דילן ממעט מזבח פסח הוא דרק בזביחה מעכב לשמה ולא בהקטרה. וכמו כן דבאשם כשר שלא לשמה מה"ט כיון דהוא כתיב רק בהקטרה. נ"ל. וזה שאמרו לכדתניא פי' דמהוא נלמד דבהקטרה לא מעכב לשמה. ואין לתמוה דל"ל קרא ע"ז פשיטא כיון דהקטרה גופא אין מעכבת. די"ל דהו"א דאי הקטיר כזית חלב שלא לשמה מפסיל שאר החלב להקטיר קמ"ל דבהקטרה ליכא פסול דשלא לשמה כנ"ל: