אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק ראשון › דף ו.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף ו.

דף ה:

בגמ' וסמך ונרצה כו'. וקשה לי דאדרבה מדכ' כן בסמיכה משמע דכל עשה מכפר אפי' דלאחר הפרשה רק בסמיכה דעבר אעשה בגוף הקרבן איכא סברא טפי שלא יתכפר כעין דאמרי' שבועות י"ג] אפי' לרבי דיוהכ"פ מכפר בלא תשובה כרת דיומי' לא מכפר ע"ש:

שם בגמ' אמר רבא כו' לאחר שחיטה לא מיבעיא לן. אין נראה לפרש דמכח סברא פשיטא לרבא דעשה אשם שחיטה אינו מכפר דמאי פשיטות הוא הלא עיקר הכפרה בזריקה ותו דא"כ למה לי קרא דונרצה לומר דלא מכפר אעשה דסמיכה פשיטא. ותו דר' ירמי' ור"ז לקמן לא ס"ל הכי. ע"כ נראה דכונת רבא דבאמת מהך דרשא דוסוך ונרצה מוכח כן כדפשיט המקשן. ורבא השיב לו דודאי עשה דאחר שחיטה שפיר נפשוט מהכא ולא מיבעיא לן רק אעשה דאחר הפרשה קודם שחיטה. מיהו קשה לי דא"כ ממילא יש להוכיח דעשה דאחר הפרשה מכפר דאל"כ אדאשמעינן קרא בסמיכה הו"ל להשמיענו רבותא טפי בעשה דאחר הפרשה וקודם שחיטה דלא מכפר וצ"ע:

שם בתוס' ד"ה מקופיא מכפרא. תימה דבפ"ק דתמורה ילפי' מנזיר כו' ומקשים על התוס' דשם במסקנא דגמ' לא ילפי' מנזיר ע"ש. וי"ל דס"ל לתוס' דנהי, דהגמ' דחה דיש לפרש הדרש דתורת נזרו לענין אחר. מ"מ בתר דפשיט מר' יוחנן דמתכפר עושה תמורה. מסתמא פי' ר"י הברייתא לענין תמורה. דאל"ה מנ"ל באמת לר' יוחנן דמתכפר עושה תמורה. מיהו אפשר לומר דר' יוחנן יליף מדיורש ממיר אע"ג דלא קני ע"כ משום דמתכפר עושה תמורה. וכיון דיורש מתכפר מקופיא לכן עושה תמורה. והא דמקשה הגמ' כאן דאי לא קניא איך עושה תמורה והאר"י מתכפר עושה תמורה אין הכונה דאי הוי מקדיש עושה תמורה הי' מיושב ביורש. דז"א דלא הוי מקדיש כיון דלא קניא. רק הגמ' מביא דר"י דלא תימא דאפי' אינש דעלמא עושה תמורה דהא אר"י רק מתכפר עושה תמורה:

בא"ד וא"ת כו'. לכאורה יש להשיב על דבריהם דהכא נמי אמרינן דשותפין לא חשיבי דלהכי מנחה כשירה דלא קני ולא מקרי שותפין. רק דלענין תמורה כיון דמתכפרין מקופיא הם בכלל מתכפרים וכ"כ בפנים מאירות. מיהו באמת נראים דברי התוס' יותר דכיון דתמורה תליא במתכפרין ממילא כיון דכולהו מתכפרין חשיבי שותפין לענין תמורה ושותפין אין ממירין. ולכן הוכרחו תוס' לתרץ דכפרת קופיא בטלה לכפרת כהן גדול דהוי מקיבעא. ואינם שותפים אפי' לענין הכפרה. ונ"מ בזה לענין פר כ"ג דלשי' התוס' אפי' אי מקופיא מתכפרין וכ"ג מצי ממיר מ"מ כהנים אחרים אינם יכולין להמיר. אבל לשיטה הנ"ל של הפ"מ י"ל דגם הם ממירין דמתכפרין יכולים להמיר ומ"מ דין שותפין ליכא כיון דבגוף הפר אין להם קנין:

שם בגמ' והלא אין כפרה אלא בדם דכ' הדם בנפש יכפר ק"ק מ"מ י"ל דצריך להיות זריקת הדם אחר שסמך מקודם כמו עבודות דשחיטה וקבלה שקודם הזריקה. ועי' בתו"כ פ' ויקרא בלשון אחר לכפר במכפר הכתוב מדבר כו' בנפש יכפר. ור"ש דריש מדכתיב ונרצה לו לו ולזבחו אע"פ שלא סמך ע"ש]:

שם בגמ' לא כיפר אעשה דסמיכה. לכאורה קשה דלמא מיירי קרא בלא עשה תשובה אעשה דסמיכה דרבא גופי' אמר לקמן (דף ז' ע"ב) דבעי נמי תשובה. וי"ל דא"כ מאי קמ"ל קרא דונרצה לו לכפר דפשיטא דבלי תשובה לא מיכפר לי' אלא ודאי דקמ"ל קרא דאפי' בתשובה אינו מכפר:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה