אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק חמישי › דף מט:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק חמישי · דף מט:

דף מט.

בגמ' מאי כחטאת האשם כשאר אשמות פי' דלכל מילי אהדרי' להיות כשאר אשם. ופירש רש"י דממילא צפון באשם מצורע מיותר לעיכובא וגמר מינה שאר אשמות. וק"ק דלפי' זה חוזר הגמ' ממה דאמר מעיקרא נכתוב בהאי כו'. וא"י למה נד רש"י מפי' הפשוט דלא נכתוב צפון בשאר אשמות ונילף מאשם מצורע כיון דאהדרי' קרא ולמה נכתב אלא לעיכובא: שם בגמ' אמר רבינא כו'. צ"ע אם הי' כתי' במקום אשר ישחט החטאת אע"ג דלמד בהיקש אינו מלמד בהיקש מ"מ איך אפשר לשנות מאמר הכתוב לעשות במקום החטאת הלא הוי כמפורש המקום באשם וע"כ צ"ל הכוונה באם אין ענין לגופי' תנהו ענין על היקש אחר. אבל בהיקש כזה תמוה לומר דאין למדין. גם צ"ע לרבא דיליף מקרא אחרינא ל"ל לאקושי לחטאת ולעולה:

שם בגמ' משום דבעי לאגמורי יותרת הכבד מפר העלם לשעירי ע"ז כו' תמהני מנלן הא הלא כיון דלרבא ילפינן מכאן דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש א"כ בפשיטות י"ל דכיון דילפינן פר העלם ממשיח בהיקש להכי כתיב כאשר יורם אע"ג דמפורש בו יותרת הכבד ללמדינו דלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש (דאל"כ למה פירשה תורה יותרת הכבד. בהקישא דכאשר יורם סגי] וא"כ מנלן לומר אם אין ענין לגופי' וללמד על שעירי עכו"ם. וצע"ג:

בתוס' ד"ה ק"ק תימא כו'. בס' פמ"א פי' כוונת התוס' הא דבפ"ק ילפינן סמיכה באשם מחטאת, ויותר הי' נראה מברייתא דסוגין לעיל דגמר מתן דם ואימורים באשם מחטאת. מיהו נראה לע"ד ליישב תמיהתם דהא דבמופנה למדין ואין משיבין נראה דהיינו דוקא כשאין לימוד אחר בגז"ש זו אבל אי הוי ילפינן סמיכה או מתן דמן בהאי גז"ש ובזה ליכא פירכא דמה לחטאת שכן מכפרת דכל הקרבנות יוכיחו דאין מכפרים יותר מאשם ובעי סמיכה ומתן דמים. וא"כ לא הוי מוכח תו מהכא דין זה דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בגז"ש דהא גז"ש לאו מופנה דצריך לסמיכה ולמתן דמים אבל צפון שפיר לא נגמר בי' דמה לחטאת שכן מכפרת ולהכי צריכין היקשא לסמיכה ולמתן דמים כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה