שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף מט.
בגמ' נכתוב בהאי ולא נכתוב בהאי. קצת קשה א"כ קבלה מנין נדע דבאשם מצורע לא כתיב קבלה דהאי ולקח מדם דהתם מיירי בדם שמקבל בכפו ליתן על הבהונות ולא בקבלת דם של הזבח. וגם קשה קושית התוס' ד"ה לעכב דלא ידענא עיכובא למקבל ונראה לי דכיון דכל מתן דם באשם מצורע נלמד רק מחטאת א"כ כל דין קבלת הדם הוי כחטאת ואפי' לעכב וגם להמקבל:
בתוס' ד"ה לפי שיצא כתבו דדבר חדש דוקא שסותר הכלל ובס' בה"ז ופ"מ תמהו ע"ז דמצינו בתודה שיצא לדבר חדש ללחם ע"ש. ויותר הי' נראה דחדש מקרי מה שאין ברוב הקרבנות כגון מתן בהונות או לחם אבל סמיכה ונסכים וכן כרת דשכיח טובא לא חשיב דבר חדש: