אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק חמישי › דף מח:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק חמישי · דף מח:

דף מח.

בגמ' לכדתניא אותו בצפון ולא שעיר נחשון בצפון. לכאורה נראה דלכדתניא ט"ס הוא דהא מסיק הגמ' דלכו"ע א"צ למעט שעיר נחשון וגם במנחות (ד' נ"ה) לא נזכר לכדתניא רק סתם אלא אותו בצפון ולא שעיר נחשון. מיהו אפשר ליישב דא"ש הברייתא דהא לרבינא ודאי א"ש לר' יהודא ולמר זוטרא נמי י"ל דמקשה רק לר"י כיון דמרבה לסמיכה ע"כ שעה מדורות לא ילפינן א"כ ל"ל קרא למעט צפון אבל לר"ש י"ל שפיר דלהכי דורש לסמיכה דשעירי עכו"ם משום דלנחשון לא צריך קרא דיליף מבנין אב ושעה מדורות ילפינן א"כ א"ש ברייתא זו כר"ש. ולפ"ז הי' מיושב נמי מה שהקשו התוס' במנחות שם דהא בסנהדרין מיבעיא לגמ' שור סיני בכמה אי ילפינן שעה מדורות דהיינו אליבא דר"ש לא ברירא אי יליף שעה מדורות כנ"ל:

שם בגמ' אלא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון דתניא ושחט אותו כו'. הגם דהך ברייתא דמביא הגמ' בתו"כ היא גבי עולת צאן. נראה כונת הגמ' דלר' אחיא דדרש אותו דעולת צאן למעט השוחט. א"כ לא ממעט בן עוף מהתם כהך ברייתא רק מאותו דחטאת. ועפ"ז אפ"ל נמי מה דיש לתמוה דבתו"כ שם מביא הני ג' דרשות אותו למעט בן עוף ראב"י אומר אותו ואין פסח בצפון ור' אחיא אמר אותו ואין השוחט בצפון והגמ' כאן דוחה הני ב' דרשות דת"ק וראב"י ותמוה דסתם גמרא ידחה שיטת התנאים. אבל למ"ש א"ש דמעיקרא בעי למימר דר' אחיא דפליג על ת"ק וראב"י משום דקרא אחרינא יש לו והיינו הך אותו דחטאת. ודחה הגמ' דהא דפליג ר' אחיא משום דס"ל דהני לא בעי קרא דבן עוף בלא"ה אין ללמוד דשאני בן צאן דקבע לי' כלי ופסח נמי אין ללמוד דקדשים קלים הוא וא"כ לר' אחיא קאי כל שיטת הגמ':

שם בגמ' קבלה נמי למצוה פירש"י כדאמרינן אבל מקבל בצפון. ותמוה כמ"ש תוס' דהאי קרא בחטאת הוא. ונראה דלפירש"י כוונת הגמ' דמב' הפסוקים דאותו בין בעולה בין בחטאת תרווייהו אתי לרבות קבלה דלגופי' לא איצטריך דמהיכי תיתי לן שוחט בצפון רק מעיקרא ס"ד דעיקר הפסוק למעט שוחט ומקשה מדר"א נפקא ואין לומר דצריך קרא בחטאת דהשתא בעולה אין שוחט בצפון מכ"ש חטאת דעיקר צפון בעולה כתיב כדאמרי' לקמן לא יהא טפל חמור מן העיקר. ומשני דלשוחט אין צריך קרא. ועיקר הפסוק לרבות דמקבל צריך להיות בצפון וממילא בעי קרא גם בחטאת ולפ"ז י"ל דגם ר' אחיא עצמו אע"ג דאמר הלשון לפי שמצינו כו' מ"מ עיקר הכוונה דמהאי אותו נלמד דבקבלה צריך להיות גם המקבל בצפון. ולהכי אצטריך קרא למעט דאין שוחט בצפון. עוד אפשר לומר דהא בעולה נמי כתיב צפונה וזרקו בני אהרן. ולקמן באשם ילפינן קבלה מדסמיך ואת דמו יזרוק **לפירש"י דיליף מיתורא דואת הכא ליכא יתורא אכן בשטמ"ק פי' דילפינן משום וי'ו מוסיף על ענין ראשון ה"נ איכא למימר הכי:** א"כ ה"ה בעולה. גם י"ל כיון דכתיב ושחט אותו במקום העולה ומאותו ילפינן דמקבל בצפון והוי כאילו כתיב דהקבלה והמקבל יהי' במקום העולה א"כ בעולה נמי הכי הוא:

בתוס' בהג"ה ד"ה אותו תימא כו'. אפשר ליישב דבאמת ת"ק ור"ש התימני דפליגי בפי' הפסוק ושחט בן הבקר לפני ה' דת"ק דורש בן הבקר לפני ה' ולא השוחט ור"ש דרש ושחט בן הבקר. שוחט בן הבקר יהי' לפני ה'. היינו השתא דקי"ל דאין השוחט בצפון להכי מסתבר לת"ק למידרש דגם לפני ה' א"צ להיות אבל אי לא הוי לן קרא דאין השוחט בצפון הי' מודה הת"ק למידרש כר"ש דהשוחט יהי' ג"כ לפני ה' כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה