שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף מח.
תוס' ד"ה מה להלן כו' וי"ל כו' כוונתם מבוארת דס"ל דלמעט איזה פרט שלא ינהג בו המצוה שייך טפי ללמוד אפי' דבר הלמד מן הלמד אבל תמהני ע"ז דהא לעיל (מ"ה.) אמרינן בגמ' לענין מיעוט תמורה בקרבן עכו"ם דגמר ממעשר בהמה ומעשר בהמה ממעשר דגן ופריך עלה והא דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ע"ש. והתם נמי מיעוט היא וצ"ע ליישב. ובעיקר קושי' התוס' י"ל דסוגיא דהכא אתיא כמאן דיליף דבעי דבר שזדונו כרת מגז"ש דעלי' כמ"ש תוס' שבת (ס"ט) מסוגיא דיבמות ט'.] ודבר הלמד בגז"ש חוזר ומלמד בגז"ש כדמסקינן לקמן: