שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ארבעה עשר · דף קטז:
בגמ' אסור לסייען. תמהו בתוס' דלר' יוסי לעיל חייב ג"כ כרת וגם הרמב"ם סוף ה' מעה"ק מביא ב' הדינים בהלכה א' דשוחט קדשי עכו"ם בחוץ חייב ובן נח מותר להקריב ואסור לסייע להם ותמוה השתא חיובי מחייב כ"ש דאסור והי' אפשר לומר דבאמת בדידן לא שייך קרבן רק שמקדישו תחלה ובזה חייבה תורה כרת וגם קדשי עכו"ם כן. אבל קרבנות עכו"ם בבמה י"ל דהוי בלי הקדש כלל מקודם ולהכי לית בהו דין שחוטי חוץ דאינו ראוי לפתח א"מ כיון שלא הקדישו רק מ"מ איסור איכא. ותו י"ל בבעלי מומין דלדידהו כשר וליכא בי' כרת דאינו ראוי לפתח א"מ ומ"מ איסור איכא. ומהתימא על המל"מ שם שהביא דהרמב"ם הוציא הדין דאסור לסייע מירושלמי והלא מפורש הכא בש"ס דילן:
שם כר"א בן שמוע עצים שלא נשתמש בהן הדיוט. והרמב"ם (פ"ו מה' אסוה"מ) פוסק כן משום דרבא ס"ל הכי וכ"כ הבה"ז במנחות כ"ב.]. ואפשר נמי דגם ראב"ש שם מודה לר"א בן שמוע רק דאיהו דרש נמי עצים כמזבח משל ציבור ובזה פליג ר"א בן שמוע ע"ש. ואפשר נמי להיפוך דר"א בן שמוע מודה לראב"ש וראב"ש פליג אדר"א בן שמוע כמ"ש הלח"מ שם]. מיהו לעיל (ע"ז.) דאמר ר"א רואה אני בשר שלמעלה כאלו הם עצים משמע דכשר לשם עצים אע"ג דאשתמשי בבהמה קודם שהקדישה ואפשר לשם עצים לאו דוקא רק שאינו לשם קרבן רק כעצים דעלמא:
שם מסתברא דמחנה לוי' הוא כו'. א"כ משמע דלעולם צריכין להיות ג' מחנות למסקנא וא"כ בנו בשילה ג"כ הר הבית ואפי' לא הי' הר הבית נראה דכל המקום שלפני העזרה הוי בכלל מחנה לוי' עד איזה מקום מחיצה ומן המחיצה ולחוץ הוי מחנה ישראל. ומן התימא על הרמב"ם בה' בית הבחירה שלא העתיק שצריך להיות הר הבית מיוחד במקום מחנה לוי' רק בדרך אגב (בפ"ג מה' בהמ"ק) כתב שמשלחין זבים וזבות מהר הבית]: