אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק ארבעה עשר › דף קטז.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ארבעה עשר · דף קטז.

דף קטו:

בגמ' מאותן שלא נעבדה בהן עבירה. לפי גירסא זו אפי' טמאים מותר לבני נח רק נעבדה בהן עבירה אסורין. אבל מהרש"א גורס שעתידין להיות טהורין. לפ"ז אפשר דנעבדה בהן עבירה לא נפסלו לבני נח דמהכ"ת לפסול דרק לדידן איכא מיעוטא לנרבע ונעבד. מיהו פירש"י בחומש מכאן שלמד נח תורה תמוה לפי סוגיא דהכא לב' הגרסאות כמ"ש המזרחי דהכא אמרי' כל שהתיבה קולטתו כו'] אבל קשה א"כ למה נצטוה נח ליקח מכל מין ב' ומטהורין שבעה שבעה כיון דהכל תלוי בקליטת התיבה. ואפשר דהקב"ה אמר לו שמאילו שיקלט התיבה שבעה ידע שיהיו טהורין כדי להקריב מהם. וי"ל עוד דבאמת הוא עצמו הכניסם כמ"ש תקח לך. רק שזה הי' סימן בעלמא מי שקלטה התיבה בעצמו הוא טהור והכניס מהם שבעה. ומי שלא קלטתו מעצמו הוא טמא. והכניס הוא מהם שנים כי לא עכבתה התיבה רק שהטהורים קלטתן מעצמה ולא הטמאים רק מלשון רש"י לא משמע הכי:

שם והכתיב ויזבחו זבחים שלמים כו' אימא שלמים ועולות והתניא עולות ולא שלמים ההוא כמ"ד לא הקריבו ב"נ שלמים. יש כמה דקדוקים בגמ'. גם אין מובן דמקשה מקרא ולא תי' כלום. ואפשר לפרש דבמדרש בראשית (פר' כ"ב) גבי הבל תי' דפי' שלמים שלימים בלי הפשט וניתוח. ולכן בברייתא דלעיל דמסיים בה דעולה שהקריבו במדבר צריך הפשט ע"ז קשה מזבחים שלמים דכיון דבעי הפשט ע"כ פי' שלמים כפשוטו ולכן צריך להגי' עולות ושלמים. אבל האי ברייתא דמפרש בה עולות ולא שלמים שם לא מסיים צריכה הפשט וי"ל דס"ל דא"צ הפשט דפליגי תנאי בזה וא"כ שפיר פי' שלמים שלימים כנ"ל. אך עיקר חסר מן הספר. מיהו רש"י פי' דאפי' למ"ד דלא הקריבו שלמים מ"מ בקבלת התורה הותר להם. והנה בברייתא דלעיל איתא עד שלא הוקם המשכן. ולכן צריך להגיה בה עולות ושלמים אבל האי ברייתא דמייתי הגמ' י"ל דמיירי רק בב"נ. ויש ראי' לפירש"י ממאי דאמרי' לקמן ויקח יתרו עולה וזבחים ומשני לאחר מתן תורה בא. א"כ משמע דבמ"ת אפי' קודם המשכן הקריבו שלמים שהרי בודאי בא יתרו קודם הקמת המשכן דמתן תורה שמע ובא כדמסיק הגמ'. והא דאמרי' כמ"ד לא הקריבו כו' דאיתמר כו' כוונת הגמ' לסוף הסוגיא דמייתי על הך איתמר דתנאי נמי פליגי בהכי:

שם מ"ט דמ"ד לא הקריבו שלמים דכ' עורי צפון כו'. משמע דס"ל לגמ' דלמ"ד הקריבו שלמים גם בביהמ"ק מקבלין מהן שלמים דהא בבמה ליכא צפון כלל. ועי' במנחות (ד' ע"ג) דאר"ה שלמי עכו"ם עולות הם ופליגי בהא ריה"ג ורע"ק ע"ש]:

תוס' ד"ה אתך כו' וא"ת כו'. איני מבין קושיא זו דודאי אי קרא אתיא רק לטרפה שפיר קאמר הגמ' דודאי אתך למעט טרפה ונח לא הוי טרפה דאי הוי טרפה אטו קאמר קרא דוקא טרפה כנ"ל. אבל למעט גם מחוסר אבר מאתך אי אפשר דשמא נח מחוסר אבר הוי ואתך קאמר לאפוקי טרפה דנח לא הוי טרפה אבל מחוסר אבר לא אסור כיון דגם נח הוי מחוסר וצ"ע בכוונתם:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה