אור ברסלב
שפת אמת על בכורות פרק שלישי › דף כב.

שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שלישי · דף כב.

דף כ.

בגמ' אר"י ל"ש אלא לטבול בו פתו כו'. וכן פסק הרמב"ם (פט"ז מהלכות טו"א) ויש לתמוה דהא הגמרא מסיק בקושיא הך דר' ירמי' דטומאה לאו כדאיתא מהך דחררת דם דאינו מטמא במשא. והנה גם בהני מילי דטומאת משא סותרין פסקי הרמב"ם. דבנבילה שנתערבה בשחוטה ואפר מקלה באפר כשר פוסק דמטמא במשא ובחררת דם פוסק דאינו מטמא. והכ"מ הקשה זה ותירץ בשם הר"י קורקוס לחלק בין תערובות לח ליבש ע"ש (פ"א מאבות הטומאה) ובמל"מ (פ"א ממשכב ומושב) תמה ע"ז דבגמ' הכא מדמי להו אהדדי. וזה לק"מ דאדרבא הגמ' שפיר מקשה דאי טומאה כדאיתא בלח מכ"ש ביבש ביבש, ולכן פריך הגמ' מאפר ומחתיכת נבילה ומשני הא איתמר עלה דמטמא במשא. אבל שפיר י"ל דאפי' אי לית לן דר' ירמי' בלח בלח מ"מ באפר ונבילה דהוי יבש שפיר כדאיתא ומטמא במשא. ומחררת דם מקשי' אדר' ירמי' דתרווייהו לח נינהו] אבל הא תמוה דבהך דר' ירמי' עצמו פוסק הרמב"ם כוותי' דאפי' בלח בלח הוי כדאיתא. וא"כ בחררת דם ג"כ ליטמא במשא דהגמ' מדמי להו. ותמהני על הרי"ק והכ"מ ומל"מ שלא הרגישו בזה:

תוכן העניינים

שפת אמת על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה