אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל כ › פרט ג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל כ · פרט ג

פרט ב

יבואר ביאור סוגיא הש"ס שם בדין אפשר לסוחטו:

ח) שם נחלקו רב ור' חנינא ור' יוחנן ס"ל אפשר לסוחטו אסור ושמואל ור' שמעון בר' ורשב"ל ס"ל אפשר לסוחטו מותר ואי' שם אח"כ וז"ל וסבר רב אפשר לסוחטו אסור והא אתמר בזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אמר רב בשר אסור (שנתן החלב טעם בו) וחלב מותר ואי ס"ד אפשר לסוחטו אסור חלב אמאי מותר חלב נבילה הא כתב רש"י וז"ל הרי מעט חלב שנבלע בבשר נ"נ וכשחזר ונפלט בשאר החלב הו"ל מב"מ חלב איסור בחלב היתר ורב אית לי' מב"מ לא בטיל חלב נבילה הוא זה שנבלע ונסחט יע"ש ומשני הבמ"ע כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמיבלע בלע מיפלט לא פליט וכתב רש"י וז"ל הבמ"ע דאמר רב לעיל בשר אסור חלב מותר כגון שנפל אותו זית לתוך יורה רותחת ומה שבולע אינו פולט כל זמן שאינו נח הרתיחתו אינו פולט יע"ש סוף סוף כי נייח הדר פליט כשקדם וסילקו וכתב רש"י שקדם וסלקו לאותו כזית, קודם שתנוח. והקשה מוהר"ם שיף לפי תי' הש"ס שקדם וסלקו דמיפלט לא פליט א"כ מאי ארי' שנפל כזית בשר לתוך יורה גדולה של חלב דהחלב מותר הא אפי' ביורה קטנה של חלב ג"כ החלב מותר דהא החלב לא נבלע כלל משמנונית הבשר להך אוקימתא והוא קו' חמורה. וראיתי בפליתי סי' צ"ב ס"ק ו' שכתב לתרץ דהנה בספר פרי תואר כתב לפרש כוונת רמב"ם המובא בש"ע שם ס"ב בטיפת חלב שנפל לתוך המרק או לתוך חתיכות ולא נודע לאיזה חתיכה נפל נוער הקדירה צולה עד שישוב ויתערב הכל אם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה ואם לאו מותר והקשה הטור מובא בש"ך שם ס"ק ח' מה מועיל ניעור שמנער אח"כ כיון דכבר נעשה החתיכה נבילה וכתב לתרץ דר"ל דלא נודע לאיזה חתיכה נפל אם נפל לחתיכה שחוץ לרוטב או בתוך הרוטב שהכל מצטרף לבטל וה"ה אם יש לו ספק אם נפל לחתיכה גדולה דאיכא ששים או דלית בי' ששים וכיון דמספקא לן אי חנ"נ מספק לא מחמרינן ואוקי בחזקת היתר עכ"ד פח"ח ועפ"י דבריו מיישב הפליתי קו' הנ"ל, דהנה לפי' רשב"ם שכתבו תוספת ד"ה שנפל, ר"ל מיפלט לא פלט עד שיהיה שבע מלבלוע אבל לאחר ששבע חוזר ופולט ומקשה סוף סוף כי נייח הדר פליט היינו נייח מבליעתו ומשני שקדם וסילקו קודם שגמר בליעתו וזה צריך אומד גדול לכוין שלא ינוח קצת כמ"ש תוס' שם וא"כ ודאי גם ספק זה הוא לרב ג"כ לכן ביורה קטנה אסור דלמא נייח קצת מרתיחתו כי מי ידון לשער בצמצום ופליט שמנונית ואוסר, אבל ביורה גדולה הא איכא ששים בחלב נגד טעם בשר רק לומר בחלב הנבלע וחזר ונפלט נ"נ כיון דיש ספק אולי לא נח ולא פלט ולא נ"נ מספיקא לא אמרינן נ"נ ואינו אוסר כל היורה ודבריו ראוין למי שאמרן, מיהו גוף דין זה אי אמרינן בספק חנ"נ לקולא לכאורה תליא במחלוקת קמאי ז"ל לפמ"ש בכללי חזקות דעת קצת קמאי ז"ל דחזקה דאיתרע לא הוי חזקה מן התורה והכא איתרע חזקת היתר כיון שנפל בשר לתוך יורה חלב וכמ"ש בס' נקודת הכסף בסי' ק"ה ס"ק ג' לכן ספק כבוש אסור ולא אזלינן בתר חזקת היתר כמו שהקשה טו"ז שם דכיון דנשרה איתרע חזקת כשרות דידי' וה"ה כיון דבב"ח חנ"נ מדאו' הוי ספיקא דאורייתא אבל בשאר איסורין שפיר יש לקיים דין זה אפי' להסוברים דאמרינן חנ"נ מ"מ כיון דהוא רק מדרבנן לשיטת הר"ן וסייעתו כמ"ש הש"ך סי' צ"ב ס"ק י"ב ובספק הוי סד"ר משא"כ בב"ח הוי סד"א מיהו להסוברים דחזקה דאיתרע הוי חזקה שפיר יש לקיים דין הנ"ל. וגם לא הבנתי תי' הפליתי הא גם ביורה קטנה נגד החלב איכא חזקת היתר לחלב וכיון דהוא ספק אם נייח מרתיחת נוקי בחזקת היתר ואכתי קשה קו' מוהר"ם שיף:

ט) ונלענ"ד לתרץ קו' מוהר"ם שיף הנ"ל דהנה במרדכי בפרק גיד הנשה סי' תרפ"ג כתב בשם ראב"ן דאין אומרים באיסור הבלוע בקדירה וכיו"ב שיאסור את היתר הבלועה בה שיהיה נ"נ ותאסור אח"כ וז"ל ותדע דאי אמרינן איסור הנבלע אוסר היתר הנבלע הא דתניא קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט נימא קדירה בלעה תחילה מן החלב ונאסרה מטעם בשר שבה וכי פלטה לה הוי חלב נבילה מב"מ וליתסר במשהו א"ו חלב היתר שנבלע וחלב שבחוץ מצטרפין לבטל את טעם בשר הנבלע בקדירה עכ"ד (ובשערי דורא נ"ט דאין איסור הנבלע חוסר היתר הנבלע כמו טומאה בלועה שאינה מטמאה טהרה בלועה) וה"ה דהו"מ להקשות אפי' לרבנן דר' יהודא דאיתא בחולין דף צ"ח ע"א הפי' בברייתא הנ"ל בקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט שר"ל שטועם קפילא ארמאי אי נימא דבלוע נ"נ האיך יכול להבחין דלמא הקדירה שבלעה חלב נעשה החלב נבילה מטעם בשר שבה ואח"כ כשפולטת החלב אוסרת החלב שבתוכה ואין יכול להבחין דהוי מב"מ ע' בפליתי סי' צ"ב ס"ק ב' ובסי' צ"ד סק"ב, רק דעדיפא מיני' קמקשה דהוי מב"מ ובמשהו, והקשה בתה"ד בסי' קפ"ג לשיטת ראב"ן בהא דמקשה הש"ס על רב אי אמרת אפשר לסוחטו אסור חלב נבילה הוא פי' מה שנבלע בבשר הא לראב"ן לא נעשה הבלועה נבילה כי מיד מצטרף חלב שביורה לחלב הנבלע בבשר, ותי' דראב"ן סובר שיש לחלק בין הנבלע באוכל לבין מה שנבלע בכלי דהנבלע באוכל אין מה שבחוץ ומה שבתוכה הכל אחד דאדרבה הוא וחתיכה הכל אחד הואיל ומין אוכלין תרווייהו לא שרינן לה למה שבחוץ משא"כ הנבלע בכלי עכ"ל וכוונתו דמקושר הוא החלב שבתוך הקדירה להבליע שבדופני הקדירה ולא נעשה נבילה משא"כ הנבלע במאכל דאינו מקושר כל כך, ובפליתי סי' צ"ב ס"ק ב' מסביר כוונת תרה"ד דהנה איתא ביו"ד סי' ק"ה ס"ד ברמ"א דאין איסור בלוע באוכל יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב אבל בלוע בכלי יוצא ובע"כ הטעם דיותר נאחז הבלוע באוכל וקשה לפרוד מן הבלוע בכלי דאין לו במה לאחוז ולפ"ז הא דאי' בדף ק"ח דבשר הבולע חלב נ"נ ואין ריבוי חלב שבקדירה מצטרף עמו לבטל משום דהוי בתוך חתיכה דבר נפרד ואין מה שבחוץ מקושר עמו כלל וה"מ בבלוע בתוך אוכל אבל הבלוע בתוך כלי ודאי דאין נדבק בכלי והוא עדיין מחובר עם אוכל סביב לו לכן אף דקדירה בלע אוכל אין כאן הפסק והבדל וכל מה שבתוך קדירה עמו בחיבור אחת ואין כאן הפסק כלל ולא שייך נ"ט כלל עכ"ד וע' בס' חוות דעת שם ס"ק א' מיהו בגוף דין שכתב ראב"ן דלא אמרינן הבלוע בכלי נעשה נבילה מבואר בר"ן במסכת חולין דצ"ז ע"ב שנחלקו קמאי ז"ל דאי' שם בכף ישינה של בשר אעפ"י שלא ציער בה אלא כזית חלב אם חוזר וניער בה את הקדירה איכא מ"ד דבכולה משערינן לפי שאין אנו יודעין כמה בלעה מן בשר ועכשיו כשניער בה חלב נאסר הכל דחנ"נ ורמב"ן ז"ל סובר שאין אומרין, בבלוע נ"נ ואין משערין אלא באותה זית יע"ש והיינו כראב"ן וע' בב"י יו"ד סי' נ"ח ובדרכי משה שם ס"ק ח' ובטור סי' ק"ז ובש"ע סי' צ"ח ס"ה נתבאר ב' דיעות אלו וע' טו"ז ס"ק ח' וש"ך ס"ק י"ט:

י) ובדרך פלפול נלענ"ד להביא ראי' לדברי ראב"ן ורמב"ן דהנה איתא במס' חולין דף צ"ד ע"א אמר רבא מריש הוי קא קשה לי הא דתניא קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנ"ט בשלמא תרומה טעים לי' כהן אלא בשר בחלב מאן טעים לי' השתא דאמר ר' יוחנן סמכינן אקפילא ארמאי ה"נ סמכינן אקפילא ארמאי, והקשו תוס' בד"ה אבל דממתני' דט"ח שנפלה אם יש בה בנ"ט כו' הו"מ למיפרך וכן אמתני' במס' ע"ז דס"ו יין ביין ומים במים בנ"ט ה"מ למיפרך יע"ש ובהנ"ל ל"ק קו' תוס' דהנה הפר"ח בסי' נ"ב ס"ק י"ז הוכיח מרמב"ם בפט"ו ממ"א דלא אמרינן חנ"נ באיסור דרבנן וא"כ אי תרומה בזה"ז דרבנן בקדירה שבישל בה תרומה אם בישל בה חולין אף אי נימא דבלוע נ"נ מ"מ הכא בתרומה דהוי דרבנן לא אמרינן חנ"נ ובמס' יבמות דף פ"א נחלקו ר' יוחנן ור"ל ר' יוחנן סובר תרומה בזה"ז דאו' ורשב"ל סובר דהוא דרבנן והוא ג"כ מחלוקת התנאים בכמה דוכתי בש"ס ולפ"ז יש לפרש דברי רבא הנ"ל דמעיקרא הי' סובר דהבליע בכלי ג"כ אמרינן חנ"נ והוי קשה לי' בקדירה שבישל בה בשר דלא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט מאן טעים לי' דאי אפשר לקפילא להבחין כיון דבלוע נ"נ וחלב הבלוע בקדירה נ"נ ואוסרת החלב שבתוך הקדירה ואי אפשר להבחין דהוי מב"מ ובשלמא בתרומה אפשר דטעם לי' כהן די"ל בברייתא סובר תרומה בזה"ז דרבנן ולא אמרינן חנ"נ בדרבנן שפיר יוכל להבחין במבשא"מ משא"כ קדירה שבישלה בה בשר דתני סתם בשר משמע אפי' בשר בהמה דהוא איסור דאו' ובב"ח אמרינן חנ"נ מאן טעים לי' דאי אפשר להבחין, אולם כיון דאמר ר' יוחנן בכילכת באילפס דליטעם קפילא. דהיינו דגים קטנים באילפס של בשר ולא נאמר דהי' בשר בקדירה, ומשמע דשאלה הי' שהי' שרץ דגים קטנים שנתבשלו באילפס של בשר ונעשה האילפס איסור ואח"כ בשל בשר באותה קדירה והורה דליטעום אם יש בו טעם דגים, ותיקשי הא הבשר הנבלע בה נ"נ ואח"כ כשבישל בה בשר הוי מב"מ וניהו דר' יוחנן סובר מב"מ בנ"ט עכ"פ אי אפשר לקפילא להבחין ובע"כ סובר דלא אמרינן בלוע בכלי נ"נ וה"ה וא"כ ל"ק קו' תוס' הנ"ל דבט"ח ויין ביין שפיר ידע רבא דמהני טעימת קפילא דאפשר להבחין כיון דליכא איסור בלוע וא"ש:

יא) ולפ"ז יש לישב קו' מוהר"ם שף הנ"ל דהנה סברא שכתב תה"ד בכוונת ראב"ן דבלוע בקדירה מקושר הוא החלב שבקדירה להבליע שבדופני קדירה ואינו נ"נ, משא"כ בנבלע במאכל דאינו מקושר כל כך לא ברור כל כך ומידי ספיקא לא נפקא דאולי גם באוכל מקושר הוא עם החלב שבקדירה וראוי לומר מספק דלא אמרינן חנ"נ דמספיקא מוקמינן בחזקת היתר כמ"ש הפרי תואר, ואולם אי נימא חזקה דאיתרע לא הוי חזקה וכיון דבב"ח מדאו' אמרינן חנ"נ אזי היכי דאיכא ספק אי חנ"נ אזלינן לחומרא, ולפ"ז יש לומר דקו' הש"ס חלב נבילה הוא ר"ל כיון דהוא ספק אולי אין מקושר החלב שביורה להבלוע שבאוכל ונ"נ וחוזרת ואוסרת אח"כ כשחזר ונפלט והוי סד"א ולא שייך לוקמי על חזקת היתר כיון דאיתרע החזקת היתר כנ"ל, וע"ז משני ביורה רותחת דמיפלט לא פליט וקדם וסילקו ואף דהוא ספק כמ"ש הפליתי הנ"ל דאי אפשר לכוין שלא ינוח קצת כמ"ש תוס' מ"מ החלב מותר מטעם ס"ס חדא דלמא לא פלט מה שבלע ואת"ל שסילק לאחר שנייח ופלט מ"מ דלמא מקושר הוא הבלוע באוכל עם מה שבתוך היורה ולא נ"נ כלל וכן יש ס"ס להיפך חדא דלמא מקושר מה שבתוך הקדירה להבלוע באוכל דהיינו הבשר ולא נ"נ כלל ואת"ל שאינו מקושר דילמא לא פליט חלב הבלוע לחלב שביורה וא"כ ממילא ל"ק קו' מוהר"ם שיף דלכן נקיט יורה של חלב דאם הי' יורה קטנה וליכא ששים בחלב שבקדירה נגד הבשר דליכא רק חד ספק דלמא לא פליט והוי סד"א אזלינן לחומרא ואסור החלב דלא מהני החזקת היתר כיון דאיתרע וא"ש ועמ"ש בפרט ד'.

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה