אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל יט › פרט יג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל יט · פרט יג

פרט יב

יבואר שיטת קמא ז"ל מערי ומליחה באיסור שמן דאי במס' חולין דמפעפע שיעור הביטול:

נט) כבר נתבאר דעת רא"ה ומעתה נברר שיטת כל הפוסקים בדין זה (א) הוא שיטת רשב"א מובא בב"י סי' ק"ה באיסור שמן כגון גדי שצלאו בחלבו שצריך ששים ונטילת מקוה כמ"ש בתה"א וז"ל הוי יודע שכל דבר שיש בו פעפוע שנפל למקום ידוע מן החתיכה אעפ"י שיש בחתיכה לבטל איסור צריך ליטול מקומו כדאי' בפסחים דע"ו נטף מרוטבו על החרם וחזר אליו יטול את מקומו הבין רשב"א ז"ל בכוורת מתני' דאיכא ששים ומ"מ צריך נטילה וכן איתא בש"ע סי' ק"ה ס"ה וע' ש"ך ס"ק ט"ו ומשמע הטעם דצריך נטילה כמ"ש הטו"ז שם ובסי' צ"ד ס"ק י"ג ששם עכ"פ האיסור יותר דבוק ונסרך מבשאר מקומות ע"כ צריך לקלוף המקום ההוא וע' בפ"מ סי' ק"ה במ"ז ס"ק י"א וש"ך ס"ק ט"ו ובאו"ה כלל י"ד דין ג' ובס' חוות דעת בחי' ס"ק ט' ועמש"ל בזה וע' במרדכי בפרק גיד הנשה סי' תרפ"ד ובגדי כחוש שצלאו או מלחו בחלבו תלי' בב' תירוצים שכתבו תוס' שם בדף צ"ז ע"א ד"ה כחוש וז"ל מפרש ר"ת כחוש הוי ולכך שרי דחלב כחוש אינו מפעפע ועוד יש לומר כחוש הוי ויש בו מעט חלב ובטל בששים עכ"ל ונ"מ לתי' ראשון אפי' אין בו ששים ג"כ מותר וסגי בקליפה או בנטילה לפי שטבע של חלב כחוש שאינו מפעפע יותר מכדי נעילה ורשב"א בחי' כתב שפי' של ר"ת עיקר דטבעו של חלב כחוש שאינו מפעפע אעפ"י שאין בגדי ששים לבטלו אין צריך רק קליפה או נטילה והוי כשמנו של גיד שמחמת כחישותו אינו מפעפע בצלי ומותר אעפ"י שאין בירך ששים לבטלו דהנהו אטמהתא דאמלח בגיד הנשה בי ר"ג ודאי לא הוי ביה ששים מדאסר לה רבינא ואפ"ה שרי משום דחלבו של גיד כחוש ואינו מפעפע וע' בתה"א בית ד' שער א':

ס) (שיטה ב') דעת רמב"ם בפט"ו ממ"א כתב הב"י שסובר שאין צריך לא קליפה ולא נטילה בצלי ולעולם בעינן ששים ובגדי שמן דאין בו ששים הכל אסור ובגדי כחוש דאיכא ששים שרי בלא קליפה ובנא נטילה ומשמע ה"ה במליחה דהוי כרותח דצלי, ונראה בכוונת מחלוקת קמאי הנ"ל רשב"א סוב אפי' באיסור שמן כגון חלב בגדי שמן מ"מ כיון דליכא רוטב איכא ספק אולי אינו מפעפע ואיסור נשאר במקומו לכן בעינן גם קליפה או נטילה ורמב"ם סובר דחלב אפי' בכחוש בודאי מפעפע ולכן סגי בששים לחוד ובמרדכי בפ' ג"ה סי' תרפ"ד כתב שחזר רבינו ברוך והורה הא דצריך בצלי ומליחה קליפה כשאין בהיתר ששים לבטל (כוונתו בגדי כחוש וסובר כר"ת שחלב כחוש אינו מפעפע) אבל כשיש ששים לא צריך ק יפה כיון שאיסור שמן ומפעפע ומתפשט דלא חמור צלי מבישול וכן מוכח בכזיתא דתרבא דנפל לדיקולא דבשרא ושערו בששים ופי' בה"ג דהיינו סל שמולחין בו בשר והא דאי' בפ' כ"צ נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ ואת מקומו משמע אעפ"י שיש יותר מששים י"ל שאני התם שאיסור ניכר בה מקומו ניכר לכן צריך לקמוץ עכ"ל וכוונתו כיון שניכר ונראה האיסור משא"כ בחלב אעפ"י שנפל למקום ידוע מבשר מ"מ אין נראה מבחוץ דנבלע לכן אין צריך לקלוף וסגי בס' לחוד וכ' הש"ך בסי' ק"ה ס"ק ט"ו שכן דעת מוהרא"י דכל היכי דבטל מס' אין צריך לא קל פה ולא נטילה, לכאו' קשה, הא רשב"א ז"ל כתב בחידושיו דחלב עם בשר הוי מב"מ, והוא ז"ל פוסק דהלכה כרבנן דמב"מ בנ"ט ומדאו' ברובא בטיל, וא"כ עכשיו דאיכא ספק אי מפעפע ובעי ששים או שאינו מפעפע וסגי בקליפה הוי סד"ר וכמו דקיי"ל לקולא בנשפך ביו"ד סי' צ"ח ס"ג, וקצת מזה העיר הפליתי בסי' צ"ח ס"ק א' ונראה כוונתו דהוי תרי קילי דסתרי אהדדי דאם ניזל לקולא דלא בעי ששים וסגי בקליפה ובע"כ צריך אתה לומר דאין איסור הולך יותר מקליפה ואם יארע לפעמים באיסור שמפעפע בצלי כשיהיה ששים ויורה המורה לקולא דלמא מפעפע ולא צריך קליפה והוי תרי קולא דסתרי אהדדי וכעין זה כתבו תוס' במס' ב"ק דף י"א ע"א ובמס' נדה דף כ"ז ע"א ד"ה חומר ודף כ"ט ע"א ד"ה תשב היכי דאיכא ספק ספיקא להקל ואחד סותר לחבירו אזלינן בתרווייהו להחמיר וה"ה בספיקא דרבנן היכי דכל א' סותר לחבירו אזלינן בתרווייהו לחומרא דספיקא דרבנן וס"ס בדאו' שווין וכיו"ב כתב הר"ן בפ"ק דמגילה הובא במשנה למלך בפרק א מהלכות מגילה הי"א דוק ותשכח, ועיין כיו"ב במס' יו"ט דף י"ז ע"א ד"ה איכא בינייהו ועוד יש לומר רשב"א לשיטתו לפמ"ש טו"ז בסי' צ"ק סק"ו סובר בספק חסרון ידיעה אפי' לכל עולם לא הוי ספק ודוקא נשפך דהוא רק באקראי בעלמא אזלינן לקולא ע' ש"ך ס"ק ט' בלא"ה ל"ק דהכא הוי ספק חסרון ידיעה ועיין ב"ש בסי' קנ"ה ס"ק ל"ד שכתב ג"כ להוכיח דאפי' ספק חסרון ידיעה לכל עולם לא הוי ספק דרבנן מיהו רמב"ם סובר דאיסור שמן ודאי מפעפע בצלי ומליחה וגם הטבע חלב כחוש לפעפע רק דמסתמא איכא ששים כמ"ש תוספת בתי' ב' הנ"ל:

סא) מיהו אכתי קשה לשיטת רשב"א כיון דהוא ספק אי איסור שמן מפעפע לטעום קפ פילא כעין שהקשה רשב"א בחי' בהא דנחלקו אי יש בגידין בנ"ט לטעום קפילא וכמ"ש בפרט א' לכן נלענ"ד דגם רשב"א סובר דגם בצלי איסור שמן מפעפע כמו בבישול והא דצריך גם קליפה או נטילה הטעם כמ"ש הטו"ז בסי' צ"ד ס"ק י"ג ובסי' ק"ה ס"ק י"א שבמקום שנפל האיסור עכ"פ יותר דבק ונסרך מבשאר מקומת לכן צריך לקלוף מקום ההוא. וכיון שבודאי מפעפע בצלי כמו בבישול וצריך ס' יש לו כל דין בישול וכמו התם דמהני טעימת קפילא כשאומר שאין בו טעם ה"ה ומה דצריך קליפה הוא מטעם שנבדק יותר במקום שנפל האיסור, ולדידן דקיי"ל חנ"נ באיסור דבוק אי אפשר למיטעם לקפילא בגדי שצלאו בחלבו אפי' נימא דחלב ובשר הוי מבשא"מ כמ"ש הש"ך בסי' צ"ח סק"א בדעת הטו"ז מ"מ כיון דקליפה נעשה איסור ונתפשט אי אפשר למיטעם להבחין הקליפה מגדי עם הגדי הוי מב"מ בטעמא:

סב) (שיטה ג') הוא שיטת רא"ה הנזכר בפרט י"ב המובא בר"ן שסובר דאין חלב המפעפע מתבטל בצלי ומליחה לעולם דבקדירה הוא שמתבטל מפני שרוטב מוליך איסור בשוה אבל בצלי שהוא מפעפע מעצמו וכן במליחה אפשר שהרבה ממנו מתכנס במקום אחד הלכך אפי' בששים לא בטיל ומסתימת דבריו משמע שאפי' נפל חלב למקום ידוע מ"מ לא סגי בנטילה, דנראה דסובר דחלב מפעפע יותר משיעור נטילה רק שאינו מוליך החיסור בשוה והובא בב"י סי' ק"ה דעתו וכתב שהוא דעת יחידי והנה דברי רא"ה בבדק הבית בית ה' שער א' צריכין ביאור ולכאורה סותר למ"ש הר"ן בשמו שכתב וז"ל וכן מ"ש המחבר דמשערין ששים במליחה איננו נכון שאף בקדירה לא אמרו אלא בניער וכיסה שמתפשט האיסור בכל הקדירה ק"ו בצלי ומליחה שאין ראוי לומר כן עכ"ד רשב"א השיג עליו במשמרת הבית וז"ל ומ"ש שלא אמרו ששים אלא במבושל אבל לא במליחה וצלי טעותא היא וכי אלו צלה בשר נבילה שמן עם חתיכה אחת של בשר שחיטה לא אסר את כולה אם אין בחתיכה השחיטה ששים ולא נאסר אלא כדי קליפה או נטילה הא ודאי בורכא הוא דהא אמר גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו ואוקמינן משום דמפעפע ואפילו במליחה נמי אסר רבא לבר מרי בר רחל בדף קי"ב ע"א ואסור לגמרי משמע עכ"ד ועמ"ש רא"ה ורשב"א בתחילת השער דף נ"ט ע"א, ולא זכיתי להבין השגות רשב"א, דנראה לענ"ד שאין כוונת רא"ה להקל בקליפה או נטילה שלא יצטרך ששים רק כוונתו להחמיר דלא מהני ששים היכי דלא נודע מקומו וגדי שצלאו בחלבו ס"ל שלא נודע מקומו לכן סובר דאסור אפי' דאיכא ששים וכן הבין הריטב"א בכוונתו בדף צ"ו וכ"כ ריטב"א בדף צ"ח ע"א בד"ה ההוא כזיתא שסובר היכי שנפל חלב במקום ידוע צריך נטילה ולא מהני ששים לחוד ואם לא נודע מקומו אין לו ביטול ואסור אעפ"י שיש ששים (אך בר"ן ובית יוסף הבינו בכוונת רמ"ה כמש"ל) וא"כ כוונת רא"ה בבדק הבית מובן בפשיטות דסובר דבודאי איסור שומן מפעפע בצלי ומליחה רק שיש להסתפק אולי נשאר איסור במקום אחד לכן לא מהני ששים אבל נטילה לחוד ודאי לא מהני ול"ק מדברי ר' הונא וזה פשוט, ועוד י"ל כוונתו בבדק הבית היכי שנפל למקום ידוע סובר ג"כ דהוא ספק בצלי ומליחה אם מפעפע ואולי לא נתפשט בשוה לכן בעי גם נטילה והוא ממש כמ"ש רשב"א בעצמו כנ"ל דבעי ס' ונטילה ועוד י"ל אפי' אי ר' הונא מיירי שנפל למקום ידוע מ"מ אסיר כיון דלא היה ששים וראיה לדברינו מוכח מדברי רא"ה ז"ל דכתב בתחילת שער א' על מ"ש רשב"א בענין דג טמא ודג טהור שמלחו זה עם זה שאם היה הטמא שומן אוסר את כולי כתב שדעת מורו רבינו משה ז"ל כדברי האומר שאין אומרין מפעפע אלא ע"י אור ולא ע"י מליחה עכ"ד והן הן הדברים המובא בחי' רשב"א ור"ן בשם רמב"ן שסובר במליחה אפי' חלב שמן אינו מפעפע ולא בעי ששים אע"ג דאמרינן מליח כרותח דצלי היינו לאפוקי מרותח דמבושל אבל להא מילתא גריעה אע"ג דחלב בצלי מפעפע במליחה אינו מפעפע וכאן כתב רא"ה וז"ל וכן כשאמרו בחלב שומן דמפעפע הדברים מוכרעין שלא נאמרו דברים הללו אלא ע"י אור כמש"ל אבל לא במליחה כו' וכן מ"ש המחבר דמשערין ס' במליחה כו' ק"ו בצלי ומליחה שאין ראוי לומר בהן ס' עכ"ד א"כ כתב להדיא בצלי דחלב שומן מפעפע, ומה שכייל בהדי מליחה וצלי היינו לענין דליכא ביטול בששים ואולם הא כדאיתא והא כדאיתא במליחה דקלישא לא בעי ששים וסגי בנטילה אבל בצלי דמפעפע לא מהני נטילה ואולם מ"מ ששים לחוד לא מהני דניהו דמפעפע עכ"פ ספק אם מתפשט האיסור בכל הקדירה לכן צריך גם נטילה היכי שנפל במקום ידוע (ולפי הבנת הר"ן ובית יוסף סובר רא"ה דלא מהני ביטול אפי' כשנפל במקום ידוע ולא נתבטל כלל אפי' איכא ששים וגם לא מהני נטילה) ול"ק קו' רשב"א מר' הונא וגם מעובדא דמרי בר רחל ואולם בדברי רא"ה הנ"ל יש סתירה לדברי רא"ה המובא בר"ן דלפמ"ש הר"ן סובר גם במליחה באיסור שמן לא בטל בששים וגם לא מהני נטילה. ולדברי רא"ה בבדק הבית סובר דבמליחה אפי' באיסור שמן סגי בנטילה לחוד ולא בעי ששים:

סג) (שיטה ד) הוא שיטת ראב"י המובא במרדכי בפ' ג"ה סי' תרע"ד וז"ל ראב"י פסק אם נמלח חלב ובשר ביחד וידוע מקום שנגע צריך קליפה אבל ביטול לא שייך גבי מליחה כי אם גבי בישול שהמים מוליכין הטעם בכ"מ ואין האיסור נשאר במקום אחד ורבינו בית יוסף בסי' ק"ה כתב דראב"י סובר דביטול בששים לא שייך גבי מליחה דאין האיסור עובר בכל אלא נשאר במקומו לפיכך צריך קליפה ובקליפה סגי ור"ל דלא צריך ששים, וכיו"ב הוא סברת רמב"ן שכתב הר"ן בשמו ומשמע דהבין בכוונת ראב"י דמחלק בין מליחה לצלי כמ"ש הר"ן בשמו ובדק הבית בשם רמב"ן הנ"ל דמליחה גריעה מצלי, ולכאורה קשה הא משמע דגם בצלי סובר ראב"י דסגי בקליפה דהא כתב שם דומי' דצלי יקלוף וצ"ל דהבין דומי' דצלי באיסור כחוש, וראיתי בס' כנה"ג בהגהות ב"י ס"ק מ"ח שכ' זצ"ל בב"י וכיו"ב הוא סברת רא"ה ולא הבנתי הא לר"ן סובר רא"ה דלא בטל כלל במליחה וצלי וגם דלא מהני קליפה או נטילה וע' בהגהות שם, והנה הבית יוסף מסופק בכוונת ראב"י דאפשר דלא איירי רק בשאין החלב דבוק לבשר ומשום דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל חתיכת בשר שלא נקרה מחלבה ונמלחה מודה דמתבטל בששים שבחתיכה עצמה ואולם הבנת הר"ן בדברי רא"ה מוכח דסובר דאפי' באיסור שמן שדבק בחתיכה לא נתבטל בששים, דהא הר"ן כתב בעובדא דאטמהתא דאמלחו בג"ה דאסר רבינא משום שמנו של גיד לרא"ה בצלי ומליחה לא משערינן בששים בכל ענין אסר להו אף דאיכא ששים, והא התם הי' האיסור דבוק וכן בגדי שצלאו בחלבו משמע שלא ניקרה מחלבה מ"מ סובר דלא מיבטל בששים וע"ע בהגהות מרדכי בפרק ג"ה סי' תשמ"ד הובא בבית יוסף בסי' ק"ה, וכתב לבסוף וז"ל ומסקנא דמילתא דראב"ן דחלב ובשר שנמלחו יחד צריך קליפה אפי' הוי טפי מששים וסגי בקליפה אפי' ליכא ששים ואני ראיתי כל רבותי שמבטלין בששים עכ"ל וע' בס' שערי דורא דין ל"ז ול"ח דף ל"ג וב"ד שהאריך בזה.

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה