אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל יא › פרט ג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל יא · פרט ג

פרט ב

יבואר ביאור דברי שמואל דסובר דלא מהני רובא בממון וגם בכלל בענין סמוך מיעוטא לחזקה

יא) יש להתבונן בהא דאמר שמואל כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא משמע בנידון דלא מהני רובא בממונא מהני באיסורא לפמ"ש תוס' במס' ב"ק דף כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל הטעם דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת ממון הא גם בכה"ג לשיטת ר"ת וסייעתו גם באיסורא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר כמ"ש תוס' במס' בכורות דף כ' ע"ב בשם ר"ת וכמו שכתבתי בכלל י' פרט ג' וא"כ שוה איסורא לממונא דכמו בממון אמרינן סמוך להחמיר דהוי חומרא לתובע וקולא לנתבע כיון דע"י סמוך כו' הוי פלגא ופלגא אי אפשר לעשות מעשה ולהוציא כי שב ואל תעשה עדיף והיכי דקם קם ה"ה באיסורא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר וא"כ לא יוצדק הלשון דאמר שמואל כי אזלינן בתר רובא באיסורא הא בכה"ג גם באיסורא לא אזלינן ודוחק לומר דכוונת הש"ס כך דבאיסורא כה"ג היכי דאיכא חזקת איסורא מתנגד מן התורה רוב עדיף מחזקה כמ"ש בכלל ט' דכוונת ר"ת וסייעתו הסוברים להלכה דאמרינן סמוך כו' דהוא רק חומרא דרבנן אבל בממון אפי' מן התורה אמרינן סמוך כו' והא דאין הולכין בממון אחר רוב הוא מן התורה דלא משמע כן בלשון הש"ס כמבואר לכל מעיין.

יב) ונלענ"ד ליישב דהנה תוס' כתבו במס' בכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלב וז"ל ואע"ג דבפ"ק דחולין משמע דאין הלכה כר"מ אפי' להחמיר מדקאמר ר"מ דחייש למיעוטא האיך אכל בישרא ולא קאמר האיך אכלינן בישרא מ"מ היכי דחזקתו מסייעתו חיישינן והכא איכא חזקה דהעמד בהמה בחזקת שלא ילדה וסמוך מיעוטא אעפ"י שאינם יולדת לחזקה כו' והקשה מוהרש"א אמאי לא נימא גם בההוא דהאיך אכלינן בישרא דחזקה בהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה מסייעתו כמ"ש תוס' לקמן גבי רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם ותי' דהך חששא דילמא במקום נקב קשחיט לאו בחזקת איסור שלא נשחטה עומדת דאף אם נשחטה במקום נקב נשחטה כראוי' מיקרי אלא טריפה שנשחטה מיקרי ומטהרה מידי נבילה יע"ש ודבריו תמוהין כמו שהקשה בספר פרי מגדים ביו"ד סי' ל"ג ס"ק ה' שמבואר בכל הפוסקים דעכ"פ לאחר שחיטה הוי ודאי נבילה אם נקב במקום הראויה לשחיטה וכן מבואר להדי' דלא כמוהרש"א בתה"א שער א' דף ז' ע"ב דהאי חששא שמא במקום נקב קשחיט איכא חזקת איסור יע"ש ואולם קושי' פרי מגדים אינו סובב על המוהרש"א דלכאורה משמע כן בתוס' כפי הבנתו. אמנם לולי דברי רבינו מוהרש"א הי' נלענ"ד לפרש כוונה אחרת בתוס' דנראה כוונתם אף דלא קיי"ל כר"מ דסובר בכל גווני אמר נן סמוך כו' מ"מ לדידן יש גווני דאמרינן סמוך כו' להחמיר ויש גווני דלא אמרינן סמוך והיינו היכי דמיעוט וחזקה הם משם אחר ומסייעין זה לזה שהם מענין אחד אלים כחם להכריע להרוב ואמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אבל אם המיעוט הוא בענין אחד ובשם אחד וחזקה הוא משם ומענין אחר לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה דהא נגד כל חדא וחדא איכא כח הרוב והדעת מכרעת לזה ומצאתי לי רב לחילוק זה שכתב כעין סברא זו הגאון בעל אלי' רבא זצ"ל בא"ח סי' רי"ז ס"ק ט' לענין ב' מיעוטים דאין מצטרפין כיון שרוב מתנגד לכל מיעוט ואין להם שייכות להצטרף ומעתה אני אומר כעין שכתב דלא מצטרפינן המיעוטים כשאינם מטעם אחד כיון שרוב מתנגד לכל מיעוט ואין להא שייכות לצרופי ה"נ יש לומר אליבא דידן דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ומצרפים יחד כי אם כשהם מטעם אחד יש להם שייכות לצרופי אבל היכי דחזקה ומיעוט הם חלוקים בטעמם אין להם שייכות לצרופי ונגד כל אחד בפני עצמו איכא רוב המתנגד ולפ"ז א"ש ונראה דגם תוס' מודים לרשב"א דנקב בוושט כשנשחטה במקום נקב הוי נבילה ומיקרי חזקת איסור ומ"מ לא אמרי' סמוך כו' ודוקא בהאי דחלב סובר ר"ת להלכה דחלב אינו פוטר מבכורה משום דאמרינן סמוך כו' כיון דמיעוט חולבת אעפ"י שאינם יולדת וחזקה שהיא בחזקת שלא ילדה הוא מטעם אחד ומשם אחד דהמיעוט הוא שאינה יולדת וחזקה ג"כ היא שלא ילדה לכן חשיב לאיצטרופי כיון שמסייעין זה לזה המיעוט לחזקה ומגרע הרוב של בהמות שאינם חולבת אא"כ יולדת דהא המיעוט וחזקה בהדדי סותרים ממש להרוב וכמו כן בהא דהקשו מרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם נימא סמוך מיעוטא שאינם מומחין לבהמה בחי' בחזקת איסור עומדת והוכרח לתרץ שרוב מצוי הוא יע"ש, הוא ג"כ מטעם אחד לפמ"ש תוס' במס' ביצה דף כ"ה ע"א ד"ה בחזקת דהיא בחזקת שאינה זבוחה כיון דרחמנא אמרה וזבחת ואכלת בעינן שיהי' שחיטה כהוגן וכיון דאיכ' מיעוטא שאינם מומחין ולא נשחט כהוגן ממילא עומדת בחזקת שאינה זבוחה מסייעין המיעוט וחזקה זה לזה שהם מטעם אחד דחזקה הי' שלא נשחט וגם המיעוט הוא שאינם שוחטין כהוגן ואף דאיכא רוב מומחין ששוחטין כהוגן מ"מ הי' אלים לסתור הרוב לולי טעם שכתבו תוס' משא"כ בהך חששא שמא במקום נקב קשחיט אין המיעוט וחזקת איסור הם מטעם אחד ואינם מסייעין זה לזה דהא אנן אמרינן דרוב בהמות כשירות ואין להם נקב בוושט ומיעוט יש להם נקב בוושט והם טריפה והחזקת איסור הוא שבהמה בחי' בחזקת שאינה זבוחה א"כ אינם מטעם אחד דהמיעוט הוא שהם טרפות מצד נקב בוושט והחזקת איסור לא הי' שהבהמה תהי' טריפה מצד עצמה רק שארי' הוא דרבע עלה מצד איסור זביחה והוא ענין אחר והמיעוט הוא שהיא טריפה מצד עצמה ואין החזק' ומיעוט מסייעין להדדי לכן כיון שעכשיו שחוט לפנינו אלים כח הרוב, ובזה מדוייקים דברי תוס' הנ"ל שכתבו וז"ל ואע"ג דבפ"ק דחולין כו' מ"מ היכי דחזקתו מסייעתו חיישינן והכא איכא דהעמד בהמה בחזקת שלא ילדה וסמוך מיעוטא דחולבת אעפ"י שאינם יולדת יע"ש דקדקו בלשונם הצח חזקתו מסייע ר"ל כיון שמיעוט וחזקה הם מטעם אחד מסייעין ממש להדדי ולכן פירשו תוס' המיעוט ולא כתבו בקיצור דאיכא מיעוט דהא ידעינן מסוגי' הש"ס דאיכא מיעוט רק רצו לפרש באר היטב שחזקה ומיעוט הם מטעם אחד משא"כ המיעוט שמא במקום נקב קשחיט עם חזקה שאינה זבוחה אינם מטעם אחד ולא מסייעין זה לזה וכן נמי מ"ש תוס' אחר כך וז"ל וכן יש לומר בהאי דמים שאין להם סוף בדיעבד אשתו מותרת ולא אמרינן סמוך מיעוטא דנמלטים לחזקת א"א יע"ש התם נמי המיעוט וחזקה המה מטעם אחד כי עיקר חזקת א"א של אשה הוא מטעם חזקת חיים של בעל וחזקה שבעל חי ועדיין היא א"א (ועיין תשו' נב"י במ"ק תק"ע סי' מ"ג שכתב דחזקת א"א וחזקת חי הוי כחדא חזקה כיון דאי אפשר לאחת בלי חבירתה יע"ש) והמיעוט שנמלטים הוא ג"כ מאותו טעם שנמלט הבעל וחי וא"כ לא קשה קו' מוהרש"א כן נלענ"ד נכון וכן משמע כוונת תוס' להמדקדק היטב בדבריהם:

יג) ונלענ"ד להביא ראי' לדברינו דהנה אי' במס' כתובת דף ב ע"ב אמר רבא אין אונס בגיטין ומסיק הש"ס דרבא סברא דנפשי' קאמר משום צנועות ומשום פרוצות משום צנועות דאי אמרת לא ליהוי גט זימנין דלא אניס וסברא דאניס ומעגנה ויתבה וכתבו תוס' דף ג' ע"א ד"ה וסברה וז"ל וסברה דאניס דמן הדין לית לן למיחש דלמא אניס הוא דרובן לא אנסו ולהכי קרי להו צנועות שמחמירין על עצמן אע"ג דמצי לאנסובי יע"ש, וקשה לפי מ"ש תוס' מס' בכורות הנ"ל דאפילו לדידן אמרינן סמוך ממעוטא לחזקה להחמיר, ולפמ"ש היש"ש ביבמות דף קי"ט ע"א סי' ג' בהבנת רמב"ם סובר רבא שם כן אפילו לרבנן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר אמאי קרי להו צניעות כיון דהיא היתה בחזקת א"א אף דרובן לא אנסו מ"מ כיון דאיכא מיעוטא דאניס אמרינן סמוך מיעוטא לחזקת א"א ומן הדין אסורה לינשא, והנה לפמ"ש תוס' במס' ב"ב דף י"ב ותוס' גיטין דף מ"א אף דאשה לא נצטווה על פרי' ורבי' מ"מ נצטוו על שבת הי' אפשר לומר לפמש"ל ומוכח מתוס' הא דאמרינן לר"ת סמוך מיעוטא לחזקה הוא רק חומרא דרבנן יש לומר שבמקום מצוה לא החמירו ואוקי על דין תורה ואף שבכמה דוכתי העמידו דבריהם אפי' במקום מצוה כבר איתא במשנה במס' ידים אין למדין דברי סופרים מדברי סופרים אבל לפי מ"ש תוס' במס' חגיגה דף ב' והובא ג"כ בבית שמואל סי' א' ס"ק ב' דאשה אינה מצווה על שבת קשה ותו דמוכח להמעיין במס' יבמות דף קי"ט דהעמידו דבריהם לומר סמוך כו' לחומרא אפי' במקום ביטול מצות שבת דהא לא תנשא ולא תתייבם לר' חנינא לעולם יע"ש, ואין לומר כמ"ש תוס' במס' בכורות שם המיעוטא דלא שכיח לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ויש לומר דמיעוט אונס לא שכיח, דז"א דכבר הוכיחו תוס' שם בד"ה איכא דאמרי דרבא מיירי באונס שכיח ולא שכיחי יע"ש, ובכה"ג שייך לומר סמוך מיעוטא לחזקה אע"כ כדברינו הנ"ל דאפילו לר"ת וסייעתו לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה היכי שמיעוט וחזקה אינו משם ומטעם אחד והכא המיעוט הוא על הבעל שאנוס וחזקה על אשה שהיא א"א ואינו משם אחד ומטעם אחד בכה"ג לא מצטרפין המיעוט וחזקה לגרוע כח הרוב והא דפסק הרמב"ם בפרק י"ג מהל' יבום הלכה י"ו כמתני' דיבמות דף קי"ט דאם הי' בחזקת זקוקה ליבם והלך בעלה וצרתה למדה"י ואמרו לה שמת בעלה לא תנשא ולא תתייבם ואע"ג דרוב נשים מתעברות ויולדת משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת איסור שהי' בחזקת זקוקה ליבם וכמו שאמר רבא ופי' קמאי ז"ל והובא ג"כ בס' ים של שלמה דרבא קאמר כן אפילו לחכמי' דר"מ והדר מזה דאמר מעיקרא מחוורתא מתני' כר"מ יע"ש התם ג"כ המיעוט וחזקה הם מטעם אחד דחזקת איסור לשוק הוא מטעם מחמת שהי' בחזקת שלא ילדה והמיעוט הוא ג"כ שאינם מתעברות ויולדת משא"כ הכא וא"ש:

יד) לפ"ז מיושב קושי' הנ"ל לשיטת ר"ת ורמב"ם על שמואל דמחלק בין איסורא לממונא וכוונתו כיון שרוב הוא שרובם קונים לרדיא ומיעוט לנכסותא וחזקה הוא שיש למוכר שקיבל המעות חזקת ממון שמוחזק בממון א"כ המיעוט וחזקה אינו משם ומטעם אחד דחזקה הוא כיון שהמעות תחת ידו ראוי לומר שהוא שלו ומיעוט הוא בענין אחר דאמרינן שהלוקח ממיעוט שקונים לשחיטה אף שממילא מסתעף שמסייע לחזקה מ"מ החזקה לא הי' שקונה לשחיטה וכן בכל חזקת ממון דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה המיעוט וחזקה אינו מענין ומטעם אחד ובכה"ג באיסורא לא אמרינן סמוך כו' רק דרובא עדיף מחזקה אבל בממון אלים כת של חזקת ממון לשמואל דאמר נן סמוך מיעוטא לחזקת ממון אף שאין המיעוט וחזקה מענין ומטעם אחת והיינו דאמר שמואל כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא וא"ש שיטת תוס'. ובזה ניחא נמי מה שהקשה בס' שיטה מקובצת במס' ב"ב דף צ"ב ע"ב בשם תוס' הרא"ש וז"ל הקשה ר"מ מאי טעמא דרב אמאי לא אמרינן סמוך מיעוטא דזבני לשחיטה לחזקה דממונא והו"ל פלגא ופלגא ונימא המוציא מחבירו עליו הראי' ותי' דרב סובר דכל חזקה שנשנת דלפעמים זה מוחזק ולפעמים זה מוחזק לא חשיבא חזקה דמעיקרא הי' הלוקח מוחזק ועכשיו מוכר יע"ש ולא זכיתי להבין דבריו דא"כ מאי פריך על רב ממתני' דהאשה כו' למה לי עדים הלך אחר רוב נשים דבתולת נשאת וכמו כן ממתני' דשור שנגח את הפרה נלך אחר רוב פרות מתעברות ויולדת שאני התם שיש לבעל ולמזיק חזקת ממון מעלי' שמעולם לא הי' שכנגדו מוחזק באותו ממון שמחולקים גם רב מודה בזה דאין הולכין בממון אחר רוב דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת ממון וצ"ע ולפמ"ש לק"מ דהנה בע"כ גם תוס' הרא"ש סובר דאמרינן סמוך כו' אפי' לדידן דקיי"ל כחכמים דר"מ שעל זה בע"כ סובב קושיתו. וא"ב לפמ"ש א"ש דיש לומר דרב סובר ממון ואיסורא שווין בזה כמו דלא אמרינן באיסור' סמוך כו' היכי שמיעוט וחזקה אינם משם אחד ומטעם אחד ה"נ לא אמרינן סמוך כו' בממונא כיון שאינו מטעם אחד ושמואל סובר דכח הממון אלים ושפיר מקשה ממתני' לרב כי גם שם המיעוט וחזקת ממון איני משם ומטעם אחד ואפ"ה לא מהני רובא ובע"כ בממון אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אפי' בכה"ג דאלים כח הממון וא"ש. ובהיותי אב"ד בק"ק קעלין הי' לי פלפול בזה עם כבוד הרב הגאון הצדיק מפורסם מו' וואלף המבורג נ"י מק"ק פיורדא וראיתי שנדפס בספרו הנכבד. ואולם אני מחייב לבטל דעתי בפי' התוס' נגד רבינו מוהרש"א זצ"ל ולא כתבתי רק להגדיל תורה ולענין הלכה רובם ככולם סוברי' דהל' כשמואל דאין הולכין בממון אחר רוב ולא מצאתי חולק כי אם היש"ש במס' ב"ק דף מ"ו ע"א סי' ג' כתב שאור זרוע בשם אביו ז"ל תמה על רי"ף וסייעתו שפסקו כשמואל הא אשכחן בפ' המוכר פירות סתמא כרב יע"ש וכבר השיג עליו רש"ל וכבר ביארתי בפרט א' שנראה דעת רוב פוסקים שבכל רובא לא מהני להוציא ממון וחולקים על תוס' סנהדרין דף ג' ע"ב ד"ה ד"מ שכתבו רק ברוב לרדי' יע"ש:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה