אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל טז › פרט ג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל טז · פרט ג

פרט ב

יבואר ד"ה ממסכת כתובת דע"א נאמן נגד רוב:

ו) גרסינן במס' כתובת דף ב' הגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומה הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אין מעלה לה מזונות לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אין מעלה לה מזונות יע"ש ויש לחקור אי מיירי דוקא היכי שידוע בעדים שהיה אונס אז פטור מליתן מזונות אבל אם אין מברר בעדים שהיה אונס והוא לא היה נותן לה מזונות באותו זמן ואח"כ תבעה אותו שישלם לה דמי מזונות מזמן הגעת נשואין אינו נאמן לומר שהיה אונס כיון דעפ"י ריב ליכא אונס כמ"ש תוס' אינו נאמן נגד רוב או דילמא אפילו כשאין לו עדים שהיה אונס רק שהוא טוען שהיה אונס פטור ג"כ מלשלם דמי מזונות לדידן דקיי"ל כשמואל במס' ב"ב דף צ"ב ע"א דאין הולכין בממון אחר רוב וכיון שהבעל מוחזק בממון המע"ה ונאמן לומר שהיה אונס במה שלא נשאה אף דרובם לא אניס ולפמ"ש תוספת במס' סנהדרין דף ג' ע"ב ד"ה ד"מ דשמואל מודה ברוב מעלי' דמהני להוציא ממון. ודוקא רובא דלרדי' דהוא רוב גרוע ל"מ וכ"כ הב"ח בח"מ סי' רל"ב להלכה לכאורה פשוט דאין הבעל נאמן נגד רוב אף שהוא מוחזק בממון ואולם לפמ"ש תוס' במס' ב"ק דף כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל וכן דעת הרבה מקמאי ז"ל כמ"ש בכלל רובא בממון דבכל מיני רובא ל"מ להוציא ממון אליבא דשמואל ה"ה נאמן הבעל לפטור א"ע מדמי מזונות כיון שהוא מוחזק בממון ואפשר לומר אפילו לתוס' סנהדרין הנ"ל ג"כ נאמן הבעל נגד רוב דלכאורה נראה אפי' לרב דהולכין בממון אחר רוב ולשמואל ברוב מעלי' לשיטת תוס' סנהדרין מ"מ היכי שמוחזק טוען ברי לא אזלינן בתר רוב וכן מצאתי בס' קרבן העדה בירושלמי בפ"ב דכתובת ד"ה האשה שכתב כן דרב ושמואל מיירי דוקא שאין שניהם טוענים ברי אבל היכי שמוחזק טוען ברי לא אזלינן בתר רוב להוציא ממון וכתב שקו' הש"ס שם בדף ט"ז ע"א וכיון דרוב נשים בתולת נישאת כי לא אתי' עדים מאי הוי קאי רק אנתארמלה אבל מנתגרשה ל"ק כיון שהבעל טוען ברי לכ"ע ל"מ רוב להוציא ממון מיהו דברי קרבן העדה לא מוכרחין דבקמאי ז"ל מבואר שקו' הש"ס הנ"ל קאי אפי' מבבא דנתגרשה והנה בס' קה"ע הוכיח דבע"כ כשטוען המוחזק ברי לכ"ע לא אזלינן בתר רובא ממה דקיי"ל הלכה פסוקה במלוה המוציא שט"ח וטוען הלוה שמזויף נאמן עד שיקיים המלוה להשטר והא ודאי רוב בני אדם אינם חשודין לזייף וגם אין יודעין לאמן את ידם לזייף ולא שכיח כלל כמ"ש תוס' במס' ב"מ דף י"ג ע"ב ואפ"ה נאמן הלוה ובע"כ כשטוען המוחזק ברי ל"מ הרוב להוציא ממון יע"ש ולענ"ד אדרבא יש להביא ראי' להיפך דהא איתא במס' גיטין דף ג' ע"א ובכמה דוכתי דקיום שטרות הוא רק מדרבנן אבל מדאו' אין צריך קיום ובש"ך ח"מ סי' מ"ו ס"ק י"ט הביא דעת רוב קמאי ז"ל החולקים על רבינו אביגדור הכהן ז"ל וס"ל אפי' בטוען הלוה מזויף לא בעי קיום מן התורה כדמוכח מדברי רבא במס' גיטין שם יע"ש וכיון דמן התורה אפי' בשטוען הלוה מזויף אינו נאמן בע"כ הטעם משום דרוב בני אדם אינם חשודין לזייף ואף שהלוה טוען ברי ל"מ נגד רוב ורק מדרבנן בעי קיום והוא תקנת חכמים ואי' במס' ידים פרק ג' משנה ג' אין למידין דברי תורה מדברי סופרים דאין למידין מתקנות חכמים ואפי' דברי סופרים מדברי סופרים אין למדין וא"כ נסתר ראי' הקרבן העדה, ויותר נראה לומר מה דנחלקו רב ושמואל אי הולכין בממון אחר רוב טעמם רב סובר כיון דמן התורה לא בעי קיום בע"כ מוכח דהולכין בממון אחר רוב דהא מוציאין ממון מן הלוה אף שמוחזק כיון דרוב בני אדם לא חשודין לזייף ושמואל סובר שאני התם שלא חציף לזייף דמירתת כיון דעל"ג כמ"ש תוס' במס' כתובת דף דף צ"ב ע"ב ד"ה דינא העולה לתוס' במס' ב"ק ולשיטת רוב קמאי ז"ל נאמן הכא הבעל לטעון שהיה אנוס ופטור מדמי מזונות כיון שמוחזק בממון ל"מ ריב להוציא ממון לפ"ז קשה מנלן לסתמא דגמרא להוכיח דרבא סובר אין אונס בגיטין ואפי' יש עדים שהי' אונס בדבר ל"מ והוי גט הא לפמ"ש רש"י ד"ה ולענין גיטין אינו כן מילתא דרבא קאי אברייתא הנ"ל דאיתא לפיכך חלה כו' דאשמועי' שעכבת אונס פטרתו ממזונות לענין גיטין אינו כן וא"כ דילמא גם רבא מודה היכי דאיכא עדים שהי' אונס הוי אונס ובטל הגט ואולי כוונת רבא רק אדין זה דבאונס בממון לענין מזונות דאפי' אין הבעל מברר בעדים שהיה אונס נאמן לפטר א"ע מדמים שתבעה אשה שישלם דמי מזונות מזמן הגעת נשואין דנאמן לומר שהיה אנוס אף שאומר נגד רוב משום דאין הולכין בממון אחר רוב ונגד זה אמר רבא בגיטין אינו כן שאין נאמן לומר שהי' אנוס כיון שרובן לא אנוס כמ"ש תוס' דף ד' ע"א ד"ה וסברה אינו נאמן נגד רוב אבל אם יש עדים שהי' אונס יש לומר גם רבא מודה דגם בגיטין מהני אונס ודוחק לומר דסתמא דגמרא הוכיחו מלשון לפיכך חלה כו' דמשמע דמיירי בידוע שהי' אונס וע"ז קאמר רבא לענין גיטין אינו כן דז"א הא יש לומר כוונת רבא שאינו דומה לכל דיניו דבממון לענין מזונות הוי אונס אף שאין לו עדים נאמן כיון שהוא מוחזק בממון אף שרובן לא אניס אין הולכין בממון אחר רוב משא"כ בדבר שבערוה דאיתא במס' גיטין דף ב' ע"ב ובכמה דוכתי דרובא וחזקה רובא עדיף והרוב שאינו אנוס עדיף מחזקת א"א לכן אינו נאמן לומר שהוא אניס ודוחק לומר דא"כ הו"ל לרבא לומר לר"מ דסובר דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה נאמן לומר שהי' אנוס דלדידי' הוי פלגא ופלגא להסוברים דר"מ סובר דמן התורה אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והוי כחתיכה מב"ח דנאמן ע"א באיסורין פי' בעל דבר כמ"ש רש"י ונימוקי יוסף ביבמות דף פ"ח ורמ"א בסי' קכ"ז ס"ג או דהוי ספק השקול דבוודאי ע"א נאמן אי נימא דדבר שבערוה שוה לשאר איסורין כמ"ש בכלל ע"א בדבר שבערוה דז"א כיון דהלכה כרבנן לא קאמר אע"כ מוכח כסברת פני יהושע דבעל דבר או ע"א נאמנים בדבר שבערוה אפי' נגד רוב וא"כ שפיר הוכיח הש"ס דבע"כ סובר רבא אין אונס בגיטין דאם הי' אונס בגיטין היכי שיש עדים שהי' אונס גם הבעל הי' נאמן לומר שהי' אנוס אף שאמר נגד רוב וא"ש. מיהו ראיות הללו הם דרך פלפול ואין לבנות יסוד על זה. וגם על דין היוצא מדברינו שהוא נ"מ טובא לדינא אף לדידן דקיי"ל אין אונס בגיטין לפמ"ש תוס' דף ג' ע"א ד"ה איכא דאמרי באונס דלא שכיח לכ"ע יש אונס אי נאמן לומר היכי דאיכא עדים שהי' אונס והוא אמר שלא הי' אונס והוי גט דאונס תלוי' במחשבתו צ"ע לדינא וגם תלוי' במחלוקת קמאי ז"ל שנתבאר בכלל ע"א בדבר שבערוה אי דבר שבערוה שוה לשאר איסורין היכי דליכא חזקה והוא ספק השקול דנאמן או דדמי לממון דאינו נאמן אפי' בספק השקול ויש להאריך בזה הרבה ואכ"מ. וגם אף אי ראי' הנ"ל בתוקפו לא מוכח דע"א נאמן נגד רוב היכי דחזקה מסייע לעדותו כמו התם דאם אומר שהי' אנוס והגט בטל מעמידה בחזקתה בחזקת א"א משא"כ בעלמא היכי דליכא חזקה המסייע לו לא מוכח דע"א נאמן נגד רוב ולא כתבתי רק בדרך פלפול:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה