שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל טז · פרט ב
יבואר הוכחה מרש"י מס' כתובת דבע"א נאמן נגד רוב:
ד) לכאורה עלה בדעתי להוכיח דדעת רבינו הגדול רש"י ז"ל דע"א נאמן נגד רוב, דהנה איתא במס' כתובת דף ב' ע"ב אמר רבא ולענין גיטין אינו כן אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין וכתב רש"י וז"ל לענין גיטין אין טענת אונס מועיל אם נתן גט לאשתו ע"מ אם לא אבוא עד זמן פלוני יהיה גט ונאנס ולא בא הרי זה גט ולא יכול לומר אנוס הייתי עכ"ל, ויש לדקדק ברש"י דדייק טענת אונס וכ"מ בד"ה אלמא בממ"נ אי ליכא עדים שהיה אנוס רק מפיו אנו חיין אמאי נאמן לומר אנוס הייתי לולי טעמא דצנועות ופרוצות או ללישנא בתרא דרבא הוא רוב פעמים ולא אנוס כמ"ש תוס' דף ג' ע"א ד"ה וסברה וז"ל דמן הדין לית לן למימר דילמא אנוס הוא דרובן לא אנוס כו' יע"ש וא"נ נגד רוב כיון דאין ע"א נאמן נגד חזקה מכ"ש נגד רובא ובאיסורא ע"א ובע"ד שווין ואי איכא עדים שהיה אנוס הא אפי' בשותק מחוייבין ב"ד לאפרושי מאיסורא וא"כ למה דייק רש"י טענת אונס אע"כ דרש"י סובר דע"א או בעל דבר נאמן נגד רוב אף דאינו נאמן נגד חזקה וכיון דסוגיא איירי באונס דשכיח ולא שכיח אף דבע"כ מיירי נמי בשכיח קצת כמ"ש הפ"י בתוס' ד"ה א"ד בסופו דהא הכא קאי על מאי דאמר לפיכך חלה כו' ורובא דעלמא בחזקת בריאים קיימי ע' קדושין דף ע"ט מ"מ כיון דעכ"פ שכיח קצת שיבוא האונס הוי בגדר מיעוטא ונאמן לומר נגד הרוב ולפי דברי הפ"י במס' קדושין שם דף ס"ג אפי' בדבר שבערוה נאמן נגד רוב אף דנגד חזקה אינו נאמן
ה) מיהו יש לדחות ולא מוכח כלל מרש"י דיש לומר דרש"י מיירי שהיה אונס עפ"י עדים המעידים כדבעא מ"מ תליא בדעתו ואם אומר שלא היה אנוס כי אף אם לא היה אנוס היה מקיים התנאי נאמן דעיקר אונס תלי' במחשבתו אם נחשב לגביה אונס וכיון שבאמת קיים התנאי ולא בא והא הוא אומר שלגבי' לא נחשב אונס ואין להתעקש ולומר שאנו מפרשינן כוונתו שתנאי היה אם לא אבוא עד זמן פלוני יהיה גט היינו בלא אונס אבל אם יהיה אונס במה שלא יבוא לא יהיה גט והא נאנס עפ"י עדים שמעידים כן וא"כ לא קיים תנאי דז"א להמעיין היטב דהא הוא אומר שלגבי' דידיה לא נחשב אונס דבלא"ה לא בא וא"כ באמת קיים התנאי דאף דאמרינן דעל אונס לא התנה היינו באונס שלולי אונס היה בא ולא היה מקיים התנאי הוא דהוי אונס דמסתמא מתנה על דעת עצמו מה שיהיה ניחא ליה משא"כ באונס אשר גם לולי אונס היה עושה כאונס לא הוי גבי' אונס ע' ברש"י ד"ה דילמא דמוכח ג"כ דהכל תלו במה שניחא ליה והא דנאמן לומר שלגבי' לא הוי אונס היינו מטעם בעל שאמר גרשתי את אשתי דאיכא מ"ד במס' ב"ב דף קל"ד ע"ב דנאמן לכן נאמן לומר שלא היה אונס אצלו ואפי' למ"ד שם דאינו נאמן משום דאם איתא דגירשה קלא אית ליה מודה הכא דהא באמת היה מגרשה והיה קלא ולענין מחשבתו אי אפשר שיהיה קלא לכן מוכרח רש"י לפרש שאומר שהיה אונס דלולי זאת היה בא וא"ש, ואין להקשות אמאי יהיה נאמן לומר שלא היה אנוס והוי גט הא עכ"פ עידי הגט לא ידעו כוונתו והוי כמגרש בלא עדים דז"א הגע בעצמך האיך יכול אדם לגרש את אשתו על תנאי הא בשעה שגירש לא ידעו העדים אם קיים התנאי ולא ראו דבר ברור והא בקדושין וגירושין בעינן שידעו העדים דבר ברור וע' בב"ש אהע"ז סי' ל' ס"ק ט' שכתב בשם קדמון זצ"ל דאם העדים מסופקים אי הקדושין היה קרוב לו או לה לא חלין הקדושין ולא הוי אפילו קדושי ספק דהוי כשמקדש בלא עדים יע"ש ובשלמא בתנאי דאם כגון אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש היה גט א"ש כיון דאין הגט חל רק עד אחר שנים עשר חודש באותו זמן ידעו דבר ברור דהא לא בא והוי כגירש באותו זמן משא"כ בתנאי דמעכשיו אם לא באתי מכאן ועד יב"ח אף דבאותן ימים היא כא"א מ"מ אם הגיע זמן ולא בא חל הגט למפרע הא באותו זמן שגירש לא ידעו העדים אם יקיים התנאי. וכמו כן קשה עוד הרבה קושי' כיו"ב אע"כ כמ"ש בחידושי לכללים הנוגעים לעניני קדושין וגירושין דהא דקיי"ל אם לא ראו דבר ברור לא הוי עדות היינו אם לא ראו כל מה שיכולין לראות כעין נידון שכתב הב"ש הנ"ל דאם היו מדייקים היטב היו יודעין למי היה יותר קרוב משא"כ היכי דראו כל מה שהיו יכולין לראות לכ"ע מהני עדותן דהא דבעינין עדים בדבר שבערוה ילפינין דבר דבר מממון ובממון כתבו תוס' במס' ב"ק דף ע' ע"ב ובמס' ב"ב ד' נ"ו ע"ב דלרבנן דר' עקיבא היכי דראו כל מה שהיו יכולין לראות באותו שעה מהני ולא הוי חצי דבר וא"כ ה"ה מהני עדותן אף שהוא רק חצי דבר שלא ידעו בשעה שגירש דבר ברור אם יקיים התנאי כיון שלא היה אפשר להם באותו זמן לראות יותר אמנם לפ"ז קשה למ"ד במס' ב"ב דף קל"ז ע"ב בבעל שאמר גרשתי את אשתי למפרע אינו נאמן דלא פלגינין דיבורא בחד גופא כיון שאין בידו והא משמע להדי' דהאי דינא דרבא הוא בכל גווני גם בתנאי דמעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש דלולי טעמא דצנועות ופרוצות סובר רבא יש אונס בגיטין ובטל הגט כשיש אונס וללישנא בתרא דרבא דלא חייש לטעמא דצנועות אזי אם יש אונס בטל הגט ומשמע ג"כ דחד דינא אית לי' עם תנאי שהתנה אם לא אבוא עד זמן פלוני וכמו בתנאי דאם אף אם יש עדים שהי' אנוס אם הוא אומר שלגבי' דידיה ליכא אונס דבלאו האונס ג"כ לא הי' בא כי ניחא ליה בזה נאמן דלא הוי אונס וקם הגט ה"ה בתנאי דמעכשיו אף דאיכא עדים שהיה אנוס אם הוא אומר שניחא לי' בהאי אונסא במה שלא בא דלגביה לא הוי אונס אזי ג"כ נאמן והגט בתקפו וקשה הא בכה"ג כיון שיאמר על למפרע אמאי נאמן לומר גרשתי נגד חזקת א"א כיון דל"ל פ"ד ודוחק לומר דרש"י כתב כן רק למ"ד פ"ד ע' אהע"ז סי' קנ"ב ב"ש ס"ק א' אע"כ דרש"י מיירי דליכא עדים שהיה אונס ואפ"ה לולי טעם דצנועות ופרוצות נאמן לומר שהיה אנוס א"כ נשמע דרש"י סובר דע"א נאמן נגד רוב: