שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל טו · פרט ג
יבואר באיסור דרבנן אי רובא דתליא במעשה הוי רוב
י) בספר גינת וורדים כלל ס"א כתב דבאיסור דרבנן אפי' רובא דתלי' במעשה הוי רוב. ולכאורה הוא מילת' דפשיטא כיון דעיקר טעמא דל"מ רובא כזה דמוקמינן בחזקה קמייתא וסמוך מיעוטא לחזקה והוי פלגא ופלגא וזהו שייך באיסור דאו' דהוי סד"א. משא"כ באיסור דרבנן הוי סד"ר ואזלינן לקולא ואפי' לשיטת הש"ך בכללי ס"ס ס"ק כ"א בנתערב איסור דרבנן חד בחד אעפ"י שאינו דבר חשוב ואח"כ נאבד אחד מהן ולא נודע איזה הוא לא אמרינן בהא סד"ר לקולא דכיון שהי' מוחזק איסור באחד משתים הו"ל חזקת איסור יע"ש א"כ אפי' באיקבע איסורא אזלינן לחומרא בסד"ר מ"מ בע"ש מודה באיסור דרבנן אם איכא חזקה להתיר וחזקה לאיסור או רובא להתיר וחזקה לאסור דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואזלינן לקולא כשאר סד"ר ולא אמרינן דהוי כאיקבע איסורא כדמוכח במס' עירובין דף ל"ו ע"א ברש"י ד"ה העמד ובקו' הש"ס שם אדרבא העמד מקוה על חזקתו דוק ותשכח ואולם יש להסתפק באיסור דרבנן היכי דאיכא רוב התלי' במעשה הנוטה להתיר ואיכא חזקת איסור המתנגד מי נימא בכה"ג אזלינן בחר רובא או דילמא כיון דאיכא ב' חזקות לאיסור דמלבד חזקת איסור איכא חזקה קמייתא שלא נעשה מעשה י"ל דעדיפא מרובא והנה לשיטת ריב"ש סי' שע"ט דסובר דרובא לא מהני נגד ב' חזקות אי נימא כוונתו דב' חזקות עדיפא מרובא ואפי' ברוב מעלי' נראה דגם באיסור דרבנן עדיפא ב' חזקות מרובא אפי' ברוב גמור מכ"ש ברוב גרוע וכיון דעדיפא לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא דלא אמרינן רק בספק השקול מיהו יש לומר דגם ריב"ש סובר דשקולין הם רוב עם ב' חזקות ועיקר כוונתו דלא נימא דרוב עדיף דהא מקורו ממ"ש שם וז"ל והני תלת דר"א בן פרטא שנותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים נמי אם נשאת תצא ואעפ"י שרובן לאבד כיון דאפשר בהצלה אין הולכין בהם אחר רוב אלא אחר החזקה ואע"ג דרובא וחזקה רובא עדיף הכא איכא תרי חזקה חזקת האשה בחזקת א"א וחזקת האיש שהוא קיים יע"ש. ואפי' אינימא שקולין ג"כ הדין דאם ניסת תצא כדין ספיקא דאו' דאזלינן לחומרא וא"כ אי נימא ברוב דתלי' במעשה וב' חזקות הסותרין שקולין אזי אזלינן לקולא כדין סד"ר ואי נימא עדיפא ב' חזקות אזי הדין דאזלינן לחומרא ואולם נראה לפמ"ש בשו"ת נב"י מה"ק חלק אהע"ז סי' מ"ג דמדאו' רובא עדיף אף מב' חזקות ובכלל רובא וחזקה הבאתי ראי' לדבריו יש לצדד להקל לפמ"ש בפרט ב' הטעם דרובא דתלי' במעשה לא הוי רוב משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה דהיינו חזקה שלא נעשה והוא רק חומרא דרבנן דלא מהני רובא התלי' במעשה ומדאו' מהני רובא כזו, וא"כ יש לומר דלא החמירו רק באיסור דאו' ולא באיסור דרבנן והניחו על דין תורה דרובא עדיף אף מב' חזקות כיון דהוי תרי דרבנן דגוף האיסור הוא דרבנן וגם הא דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה הוא חומרא דרבנן כולי האי לא החמירו וכיו"ב מצינו בכמה דוכתי לחלק בין חד דרבנן לתרי דרבנן, ובזה מיושב מה שהבאתי בפרט ב' שהקשה בס' הפלאה על מ"ש הטו"ז באשה ששכחה אם מלחה ובשלה הבשר דאזלינן לקולא משום דרוב נשים מולחין תחילה הא הוי רובא התלי' במעשה ובהנ"ל ניחא כיון דדם שבישלו הוא רק דרבנן אף דאיכא חזקת איסור דאיתחזק איסור דם. וגם איכא חזקה קמייתא דלא נעשה מעשה מ"מ י"ל דסובר טו"ז דמדאור' רובא עדיף אף מב' חזקות וניהו דחכמים החמירו לומר סמוך מיעוטא לחזקה אפילו בחדא חזקה היינו באיסור דאור' אבל לא החמירו באיסור דרבנן דהוי תרי דרבנן וא"ש: