שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ט · פרט יז
יבואר אי חזקה וברי עדיף מרוב:
לט) גרסינן במס' כתובת דף ט' ע"א אמר ר' אלעזר האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו וכתב הרא"ש וז"ל והא דאמר דנאמן לאוסרה עליו היינו במכחישתו ואומרת שבתולה הי' או ששותקת אבל אם אמרה אמת שפ"פ ונאנסה תחתיו באשת ישראל והיא נאמנות והיא מותרת לו מפני שהיא טוענת טענת ברי והוא טוען טענת שמא שאינו יודע אם באונס אם ברצון וברי ושמא ברי עדיף כ"כ בשם רבינו יונה ז"ל כו' מיהו נראה לי לקיים דבריהם מהא דהיה מעוברת בדף י"ג דאלים ליה ר"ג ומכשיר העובר ואע"ג דל"ל חזקת כשרות ואפי' ברוב פסולין וכן בההוא דמשארסתני נאנסתי אע"ג דחזקת ממון מסייע לרובא דברצון אפ"ה אלים ליה ברי ומהימנא עכ"ל ובביאור דברי הרא"ש ע' בשות נב"י מה"ב חלק אהע"ז סי' י"ד והה"מ בפרק מהל' א"ב כתב דרמב"ם חולק על רבינו יונה וסובר כיון דליכא אלא חד ספיקא אסורה אין משגיחין על דבריה ודעת רמב"ן ורשב"א מבואר שם דס"ל כרבינו יונה וכן כתב הטור אהע"ז בסי' ס"ח ובש"ע שם סעיף ד' הביא רמ"א בסתם דיעה זו וכתב בשם יש אומרים ומשמע בב"ש ס"ק ט"ו דכן קיי"ל כיון שכן דעת רוב קמאי ז"ל, ולכאורה נחלקו בדין הנ"ל לרבינו יונה ברי וחזקה בהדדי עדיפי מרובא דברצון וכן הבינו הפני יהושע שם ושו"ת נב"י מה"ק חלק אהע"ז סי' ס"ט ורמב"ם סובר דרוב עדיף מחזקה וברי ונראה לפמ"ש בפרט ז' מחלוקת אי רובא עדיף מב' חזקות ואי נימא דעדיף מוכח דרוב עדיף מברי וחזקה דהנה ביבמות דף פ"ח ע"א מסופק הש"ס אי ברי מהני נגד חזקת איסור ודעת הרבה קמאי ז"ל דע"א א"נ נגד חזקת איסור כמ"ש הרא"ש במס' גיטין דף נ"ג ע"ב וביו"ד סי' קכ"ז א"כ ברי לא מהני נגד חזקה וכיון דרוב עדיף אפילו מב' חזקות כ"ש דעדיף מחזקה וברי ואולם אי נימא כהסוברים דע"א נאמן נגד חזקת איסור וברי עדיף שפיר יש לומר כרבינו יונה אף דרוב עדיף מב' חזקות לא עדיף מברי וחזקה או י"ל דרבינו יונה ס"ל כריב"ש דרובא לא עדיף מב' חזקו' מיהו נראה לי די"ל הא דסובר רבינו יונה וסייעתי דברי וחזקה עדיף מרובא דברצון משום די"ל דס"ל כתוס' שם ד"ה ואבע"א דרובא דברצון אינו רוב גמור ומדרבנן הוי רוב לכן נגד רוב דרבנן מהני חזקה וברי אבל נגד רוב גמור יש לומר דמודו דרוב עדיף אפי' מחזקה וברי מיהו מדברי רא"ש נראה שהבין דרובא דברצון הוא רוב גמור מדאו' וא"כ עדיין צ"ע דין זה:
מ) ויש להתבונן לשיטת החולקים על רבינו יונה דס"ל ברי וחזקה לא מהני נגד רוב הא הרא"ש מביא ראיה ברורה מראהו מעוברת דקיי"ל כר"ג דאלים כח הברי דנאמנת אפילו ברוב פסולין וע' בחי' פני יהושע, ולענ"ד יש לומר דהנה אי' במסכת כתובת דף ט"ו ע"א אי דקא אזלו אינהו לגבה כל דפריש מרובא קפריש ומשני דלמא אזלה איהו לגבייהו דהו"ל קבוע וכן הוא גי' אוס' דלמא ומשמע דלא הוה ידוע אי אזלה איהי לגבייהו או להיפך דהעדים לא ראו רק שנסתרה או נבעלה אבל אין יודעין גופא דעובדא היכי הוי והיא אומרת שנבעלה לכשר ומשמע דמיירי שהיא אומרת שהם אזלו לגבה דהו"ל רוב פסולין דאי היא אומרת שהיא אזלה לגבייהו הו"ל קבוע ואיך קאמר ר' יהושע בן לוי מאן דמכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין, ונראה הא דרובא וחזקה רובא עדיף היינו היכי דברור דאיכא רובא וגם חזקה משא"כ היכי דאיכא ספק אם איכא רובא וברור דאיכא חזקה המתנגד בזה עדיף חזקה דאין ספק רובא מוציא מידי ודאי חזקה וא"כ ל"ק קושי' הנ"ל להחולקים על רבינו יונה די"ל דס"ל הטעם דנאמנות לומר לכשר נבעלתי נגד רוב דפסולין כיון שלא נודע דאיכא רוב פסולין רק ע"י דיבורה נאמנות במגו שהיה אומרת שהיא אזלה לגבייהו דהוי קבוע שהיה נאמנות שנבעלה לכשר כיון דליכא רוב גם עכשיו נאמנות ואף דלא אמרינן מיגו במקום רוב מ"מ אמרינן מגו בעיקר רוב כעין שכתבו ז"ל אף דלא אמרינן מגו במקום עדים מ"מ אמרינן מיגו בעיקר עדים ע' ח"מ סי' ע"א סמ"ע וש"ך שם בס"א ה"ה דאמרינן מגו במקום רוב היכי דרוב בא מפיה דלולי דיבורה אם יש לנו ספק אם איכא רוב לא הוי דחינן חזקת כשרות שיש לה דאף דרובא וחזקה רובא עדיף היינו אם רוב הוא ודאי אבל אם החזקה ודאי ורוב הוא ספק אין ספק רובא מוציא ודאי חזקה וכיון דרוב בא מהודאתה שאמרה שהם אזלו לגבה שפיר נאמנות במגו שהיתה אומרת שהיא אזלה לגבייהו והוי ליה קבוע וא"ש העולה לפי דברי הפני יהושע ונב"י נראה הסוברים כרבינו יונה מוכח דחזקה וברי עדיף מרובא ולענ"ד צ"ע דיש לדחו' כמש"ל: