שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ט · פרט יא
יבואר אי רובא עדיף מב' חזקות:
כז) בשו"ת ריב"ש סי' שע"ט מבואר דסובר הא דקיי"ל רובא וחזקה רובא עדיף היינו נגד חדא חזקה שכ' וז"ל והני תלת דר' אלעזר בן פרטא שנותן להם חומרי חיים וחומרי מתים נמי אם נשאת תצא ואעפ"י שרובן לאבד כיון שאפשר בהצלה אין הולכין בהן אחר הרוב אלא אחר חזקה ואע"ג דרובא וחזקה רובא עדיף הכא איכא תרי חזקות חזקת א"א וחזקת איש שהוא קיים עכ"ל הרי מבואר דסובר דרוב לא עדיף מב' חזקות והא דלא קאמר בפשיטות דעכ"פ מדרבנן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לחומרא לדעת רוב פוסקים המסכימים לשיטת ר"ת במס' בכורות דף כ' יש לומר דסובר דחכמים לא החמירו בענין אישות שיהיה הדין דתצא דבכה"ג להוציא אשה מבעלה אוקי על דין תורה וראי' לזה ממ"ש תוס' במס' כתובת דף נ"א ע"ב שכתבו וז"ל אע"ג דאבוהו דשמואל חיישינן קאמר משמע ליה דמדאו' קאמר דאי מדרבנן לא היה מוציאין אותה מבעלה על כך עכ"ל הרי דס"ל במידי דהוא רק איסור דרבנן לא העמידו דבריהם על דיעבד לדון דתצא וע' בפני יהושע במס' כתובת דף ט' ע"א לכן מוכרח לומר דמדאו' לא מהני הרוב כיון דאיכא ב' חזקות אמנם בשו"ת נב"י מה"ק חלק אהע"ז סי' מ"ג הוכיח דרובא עדיף אפילו מב' חזקות דהא לתי' רבינו חיים במס' חולין דף י"א ע"א ד"ה מנא דהא דרובא עדיף מחזקה ילפינן מפרה אדומה והתם איכא ב' חזקות דאוקמי לבהמה בחזקת שאינה זבוחה ולגברא איכא חזקת טומאה יע"ש באריכות מה שמפלפל על זה גם בספר פרי מגדים בסי' ק"י בקונטרס הספיקות בחודשים ס"ק ב' הניח ג"כ בצ"ע אי רובא עדיף מב' חזקות ולא הביא דברי ריב"ש הנ"ל וכן בספר גינת וורדים בכלל ל"ז מסופק, והנה לכאורה מוכח דרובא עדיף אף מב' חזקות דהנה אנן קיי"ל באהע"ז סי' י"ז וכן הוא הלכה פסוקה דאם אחד נטבע במשאל"ס דלכתחילה לא תנשא ואם נשאת לא תצא וע' תוס' קדושין דף נ' ע"ב ותיקשי הא בריב"ש גופא מבואר דבעגונה דאיתתא איכא ב' חזקות חזקת א"א וחזקת חי ואפ"ה משום דרוב נטבעין הם למיתה קיי"ל אם נשאת לא תצא ואפילו לכתחילה לא החמירו רק משום חומר אשת איש כמ"ש תוס' שם א"כ מוכח דרובא עדיף מב' חזקות. מיהו באמת ז"א ראיה לפי מ"ש תוס' במס' בכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלב ורא"ש בסוף מס' יבמות דהתם הוי רובא דרובא למיתה ומיעוטא שהם חיים לא ישכח והוי כמו מיעוטא דמיעוטא וע' במס' גיטין דף ב' ע"ב בתוס' שם וא"כ עדיין לא מוכח לשאר רובא שיהיה עדיף מב' חזקות ואפילו לדעת רבינו ברוך המובא במרדכי בפ' הזרוע דלא הוי מיעוטא דמיעוטא כיון שאינו בתרי ענינים עכ"פ הוי מיעוטא דלא שכיח כמ"ש במקומו.
כח) ולכאורה יש להוכיח כשיטת ריב"ש דהנה במס' יבמות דף פ' איתא עבד רבה תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדה"י ואשתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשרה וכן אי' בש"ע אהע"ז סי' ד' סי"ז וע' בב"ש שם ס"ק י"ז ובמס' נדה דף כ"ז ע"א תוס' ד"ה אלא וכתב מוהרי"ק בשורש ק"ג ובשו"ת מוהריב"ל ספר ד' סי' י"ט אע"ג דרוב נשים יולדת לט' חדשים מ"מ סמוך מיעוטא דאשתהי לחזקת כשרות דאשה דבחזקת צדקת היא ומותרת לבעלה והולד כשר וקשה לפי מאי דקיי"ל דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להקל רק להחמיר דמדאו' רובא וחזקה רובא עדיף אמאי מותרת לבעלה ובשגם דנראה דהאי רובא הוי רובא דרובא דמיעוט שיולדת ליב"ח הוא מיעוטא דלא שכיח ובע"כ צריך לומר הטעם כיון דאיכא ב' חזקות חזקת היתר לבעלה וחזקת כשרות דנחשבים לב' כעין חזקת א"א וחזקת חי דנחשבים לשני חזקות לשיטת הריב"ש אף דחדא מישך שייך בחברתה וה"ה כאן וע' תוס' כתובת דף ט' ע"א ד"ה ואב"ע וברא"ש שם סי' י"ח וא"כ מוכח דב' חזקות עדיפי מרובא מיהו באמת לא מוכח משם דבלא"ה יש להבין הא מוכח ממים שאל"ס דרובא דשכיח טובא עדיף מב' חזקות והאי רובא דיולדת לט' הוא רובא דרובא כנ"ל וצריך לומר הטעם לפמ"ש הפני יהושע במס' גיטין דף י"ז ע"א דחזקת כשרות הוא חזקה דאתי' מכח רובא דרוב ישראל הם בחזקת כשרות והוא בגדר רובא דרובא וסליק רוב של חזקת כשרות נגד רובא דיולדת לט' חדשים ומספיקא לא אסרינן על בעלה כיון דאיכא גם חזקת היתר לבעלה ומכ"ש דאתי שפיר לפמ"ש בשו"ת נב"י חלק אהע"ז סי' ס"ט וז"ל ועוד חזקת כשרות אלים טובא שהרי מלבד החזקה שלא נולדה זונה הוי ג"כ חזקה דאתי' מכח רובא דרוב נשים כשירות ואינם מזנות ואזלינן בתר רובא דאשה זו מרוב נשים שלא זינתה יע"ש וא"כ לא מוכח ותו לפמ"ש הפני יהושע בקונטרס אחרון לכתובת סי' ל' בעובדא דרבה תוספאה מסתמא טוענת ברי לכן מצרפינן טענת ברי לחזקת כשרות וחזקת היתר ועדיף טפי מרובא דיולדן לט' יע"ש וא"כ משום מעלות ברי וחזקות עדיפי מרובא ולא מוכח משם מידי:
כט) ולאחר העיון מצאתי ראיה ברורה דרובא עדיף מב' חזקות דאי' במס' נדה דף כ"ט אמר ר' יהושע בן לוי עברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעלי' ילדן והתם יש לאשה חזקה קמייתא שפטורה מקרבן וגם לולד יש לו חזקה שהוא נפל בחזקת שלא נתרקמה אבריו ובתשו' מוהרי"ק שורש קמ"ג כתב וז"ל ויש להעמיד האשה כו' וגם הנפל בחזקת שלא נתרקמו אבריו עדיין דהא חזקה גמורה היא זו יע"ש וע' בשו"ת חכם צבי סי' ק"ד ותשובת שבות יעקב ח"א סי' פ"ג ובתשו' נב"י מה"ק חלק יו"ד סי' צ"ז ובתשו' נב"י מה"ב חלק יו"ד סי' קפ"ח ואנן קיי"ל במס' כתובת דף י"ג ע"ב כר' יוחנן דאמר מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה דחזקה של אם מהני לבת וה"ה חזקת הבן או הבת מהני לאם וע' תוס' קדושין דף ס"ו ע"א ד"ה מאי ובתשובת מוהרי"ל סי' קס"ב ובתשו' נב"י מה"ק חלק יו"ד סי' ו' ומבואר בעז"ה בכללי חזקות וגם יש לומר דהכא כ"ע מודו כמבואר להמבין הרי אף דאיכא ב' חזקות גמורות אפ"ה מביאה קרבן ואזלינן בתר רובא דיולדי' ולד מעלי' א"כ מוכח דרובא עדיף מב' חזקות ודוחק לומר דהוא רובא דשכיח טובא דהא לא מצינו חילוק זה בפוסקים, ועוד יש להביא ראי' דרובא עדיף מב' חזקות דאיתא במס' כתובת דף נ"ז ע"ב אמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו וקאי נמי קנין כספו ומה טעם אמרו אינה אוכלת שמא תמזג כו' ור' שמואל בר' יהודא אמר משום סימפון ומבואר שם דגם לר' שמואל הוא רק חומרא דרבנן דגזרו משום סימפון אבל מדאו' לא חיישינן ואוכלת דהוי קנין כספו וכ"מ ברש"י שם ובע"כ הטעם דמדאו' אזלינן בתר רובא ורובא דנשים אין להן מומין דרק מומין הפוסלים בכהנים פוסלין בנשים וזה לא שכיח וכן כתב הפני יהושע במס' כתובת דף ע"ה אך חכמים החמירו כמש"ל דעת ר"ת וסייעתו במס' בכורות דף כ' ע"ב דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לחומרא וה"נ איכא חזקה חזקת קמייתא שמעיקרא לא הי' אוכלת בתרומה וכמ"ש המשנה למלך בפרק ז' מתרומת ואפשר לומר אפילו החולקים על ר"ת וס"ל דלא אמרינן סמוך כו' להחמיר היינו בחדא חזקה משא"כ הכא דאיכא גם חזקת פנויה המסייע לבטל הקדושין בכה"ג אמרינן סמוך מיעוטא לב' חזקות להחמיר מדרבנן ועכ"פ מדאו' אוכלת בתרומה מטעם רובא אף דאיכא ב' חזקות דהיינו חזקת שלא היה אוכלת וחזקת פנויה ואפ"ה רובא עדיף מב' חזקות מיהו יש לדחות דיש לומר שאני חזקת פנויה דקלישא דעשויה להשתנות כמ"ש רמב"ן במס' כתובת דף ט"ז ע"א מיהו ראי' הנ"ל ממס' נדה נראה נכונה ומ"מ צ"ע לדינא כיון דריב"ש לא כתב כן והוא חד מתקיפי קמאי ז"ל ועמ"ש בפרט ט"ז ודוק: