אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ט › פרט ט

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ט · פרט ט

פרט ח

יבואר ראי' לפסק הלכה דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר אפילו לרבנן דר"מ:

יט) בש"ע יו"ד סי' א' ס"ג כתב וז"ל מי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה יכולין ליתן לו לשחוט אם אחר עע"ג ובלבד שיראה מתחילת השחיטה ועד סופה וכתב רמ"א ויש מחמירין ואוסרין ליתן לו לכתחילה מאחר שאינו יודע הלכות שחיטה והכי נהוג וכתב הש"ך בס"ק ט"ו דהכי משמע במס' חולין דף ג' ע"ב גבי הא דמשני דליתא קמן דליבדקה וכ"כ הב"ח, ומקורו נובע מהגהות הרא"ש שכתב שם וז"ל אלא אשאינו מומחין בבודקין אותו סגי מכאן כתב הר"ר ברוך ז"ל דמי שאינו יודע הלכות שחיטה שאסור להניחו לכתחילה לשחוט באחר עע"ג מדקאמר בבודקין ולא קאמרי לכתחילה נמי ישחוט ואם שחט וראה אחד מתחילת השחיטה ועד סופה שחיטתו כשירה בדיעבד כיון שמומחה ראה שגמר כל השחיטה כדין יע"ש והפרי חדש בסי' א' ס"ק ט"ו חולק על היש מחמירין וכתב אע"ג דבאוקימתא קמייתא דרבינא משמע כסברא זו מ"מ לא קיי"ל כרבינא משום דאיתא התם בדף י"ג ע"ב גבי חש"ו שמא יקלקלו זאת אומרת אין מוסרין להם חולין לכתחילה פי' רש"י אפי' אחרים עע"ג משום דמועדין לקלקל מכלל גדול שאינו מועד לקלקל אף לכתחילה יכול לשחוט באחר עע"ג יע"ש וכבר העיד בזה המרדכי שם בסי' תקפ"ט וז"ל ראה אחד ששחט מתחילה ועד סוף כו' אוקימנן לה דידע דלא גמיר משמע דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא אין לעשות כן ואפי' פקח ולעיל נמי במילתא דרבינא מוקימנן וכולן ששחטו אשאין מומחין ואע"ג דאיתא לקמן חש"ו אין מוסרין להם לכתחילה משמע הא פקח בכה"ג שוחט יש לומר דמיירי בדגמירי הלכות שחיטה יע"ש, מיהו מ"מ קאמר שפיר קאמר הפר"ח ומרדכי שפיר כתב שבע"כ סובר כפי' תוס' שם בדף ג' ע"ב ד"ה שמא שפירשו הא דאי' דאין מוסרין להם לכתחילה מיירי באין אחרי' רואין אותן ואפילו בדגמירי הלכות שחיטה שפיר יש לומר דפקח בדגמיר הלכות שחיטה רשאי לשחוט אפי' אין אחרים רואין אותו משום שהוא מרוב מומחין, אבל לפי' רש"י שפי' בחש"ו אפי' אחרים רואין אותן אסור למסור להם לכתחילה בע"כ אי אפשר לומר הדיוק בפקח יכול לשחוט אפי' לכתחילה בדגמיר דהא כיון דגמיר יכול לשחוט אפי' באין אחרים רואין אותן אע"כ הדיוק בפקח אפי' לא גמיר יכול לשחוט אפי' לכתחילה באחרים רואין אותו וא"כ שפיר כתב הפר"ח מיהו כבר כתב הפליתי בסי' א' סק"י ותבואת שור סק"ל דל"ק על רבינו ברוך דיש לומר דס"ל כפי' תוס' וכן דעת מוהרש"ל בפ"א סי' ה' מיהו קשה לשיטת רבינו המחבר ז"ל שמקורו מרשב"א ורא"ש וטור הא קשה לשיטתם מסוגיא בדף ג' הנ"ל וכמ"ש רבינו ברוך, ומצאתי בריטב"א שכתב וז"ל מדפרכינן בבודקין אותו סגי ולא פרכינין כדלעיל הא לכתחילה נמי יכול לשחוט יש ללמוד שכל שאינו מומחה אין מוסרין לו לכתחילה לשחוט אפי' אחרים רואין אותו וכ"נ מדברי ר"י הזקן ז"ל אבל יש לדחות לדברי רבינו רמב"ן ז"ל דה"ה דהו"מ לומר לכתחילה גמי ישחוט אלא אנן לא פרכינן בכולה סוגיא אלא מה שהתיר התנא בהדיא לפום אוקימתא וכדפריך לעיל והא אמרתי לכתחילה ישחוט אבל כיון שלא הוזכר כאן באוקימתא ניחא לן למיפרך ממה שהוזכר דהיינו שבודקין אותו יע"ש ובמכת"ה תי' זה אינו מספיק כמובן:

כ) ונלענ'"ד לישב, דהנה כבר נתבאר תי' ריטב"א דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אלא למיעוט שהוא בודאי איסור אבל מיעוט שאין מומחין ליכא ודאי איסור דלמא שחיט שפיר וכתבתי לעיל דתליא במחלוקת לפמ"ש הטו"ז בגדול שאין יודע הלכות שחיטה רוב מעשיו כמו חש"ו נסתר תי' זה כיון דדומה לשחיטת חש"ו דשחיטתן נבילה ולוקין על אכילתו א"כ מיעוט בודאי אסור נסתר תי' זה ודבריו נכונים לשיטת הש"ך בפקח גדול שהוא ספק אה מקלקל השחיטה ולפ"ז יש לפרש מה שנחלקו הלשונות אליבא דרבינא במס' חולין דף ג' ע"ב וי"ל כ"ע ס"ל רוב המצוין הם מומחין רק ל"ק סובר דגדול שא"י הלכות שחיטה דומה לשחיטת חש"ו ול"מ הרוב משום סמוך מיעוטא לחזקה והוי פלגא ופלגא וליכא רוב ולישנא בתרא ואמוראים דניידי מדברי רבינא ס"ל אפי' מי שא"י הלכות שחיטה איכא ספק אולי שחט כהוגן ולא דמי לחש"ו וא"כ המיעוט איסור אינו ברור ולא אמרינן סמוך כו' ואיכא רוב והיינו דדייק הש"ס לל"ב דס"ל רוב המצוין מומחין הם כיון דלא אמרינן סמוך איכא רוב. לפ"ז א"ש מה דחייש רבינא לל"ב לחשש עילוף משום דלענין עילוף המיעוט שמתעלפין עושין בודאי איסור ושפיר אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ודוקא לענין חשש שאינו בקי בדינים שייך סברת ריטב"א דאפילו מי שא"י הלכות שחיטה יוכל לשחוט כהוגן כיון שאינו מתעלף רק שאינו בקי משא"כ לענין חשש עילוף לפ"ז לכאורה י"ל מוכח כמ"ש רמב"ן ורשב"א וסייעתם לדידן דלא חיישינן כלל לעילוף עדיף רובא שאינן מתעלפין מרובא דמומחין וכמ"ש בית יוסף בשמם דאל"כ קשה אמאי קיי"ל בדיעבד היכי דליתא קמן למיבדקה סמכינן אסתם שוחט אף שאין מכירין אותו הא ק' קו' קמאי ז"ל נימא סמוך כו' ובע"כ צ"ל כתי' ריטב"א דבמיעוט לא ברור האיסור והיינו לענין חשש אולי אינו בקי בדינים אבל לענין חשש עילוף קשה נימא סמוך כו' דהא המיעוט איסור ברור אע"כ כרמב"ן (מיהו להסוברים דלא אמרינן סמוך כו' וכן לשאר תי' הנ"ל לא מוכרח), אמנם אפשר לומר שגם לענין חשש עילוף שייך תי' ריטב"א, די"ל גם המיעוט שמתעלפין אין מתעלפין לעולם בשעת שחיטה דלפעמים שוחטין בלי עילוף וא"כ גם במיעוט האיסור לא ברור דלמא אותו שחיטה היה כהוגן וכעין שכתב ריטב"א בא"י הלכות שחיטה, ויש לומר הא דרוב בני אדם אין מתעלפין ר"ל שברוב פעמים אין מתעלפין שאי אפשר לומר שאין מתעלפין בשום פעם וכמ"ש רשב"א במשמרת הבית דף ז' שאין ברית כרותה שלא יהיה סיבה ולפעמים מתעלף רק כיון שברוב פעמים אינן מתעלפין אזלינן בתר רובא והמיעוט שמתעלפין הוא ספק השקול דלפעמים מתעלפין, לפ"ז יש לומר דבזה נחלקו הלשונת ויש לומר דכ"ע ס"ל רוב מצוין אצל שחיטה הם מומחין ומוחזקין אך בל"ק סובר רבינא דמי שאינו מומחה בדינים רוב מעשיו מקולקלין בשחיטה כיון שא"י ודיני שחיטה מרובים ויש כמה ספיקות אולי שהא או דרס ואינך הוי כודאי מקלקל לכן בעינן שיודעין המוסרין לו לשחוט שבקי בדינים ול"מ הרוב משום סמוך מיעוטא לחזקה דבמיעוט האיסור ברור אבל לענין חשש עילוף סובר שאין צריך המוסרין לו לידע אם רגיל כיון דרוב בני אדם אין מתעלפין והמיעוט שמתעלפין אין מתעלפי' בכל פעם בשחיטה וא"כ במיעוט אין האיסור ברור ושייך סברת ריטב"א דלא אמרינן סמוך כו' ול"ב דרבינא ס"ל איפכא דמי שאין מומחה בדינים אין מועד לקלקל ואיכא רוב דלא אמרינן סמוך כו' כיון שבמיעוט אין איסור ברור אבל בחשש עילוף המיעוט שמתעלפין ברוב פעמים מתעלפין לא מהני הרוב משום דאמרינן סמוך כו' לכן בעינן שידעו המוסרין לשחוט שהוא מוחזק ואנן קיי"ל כתרווייהו לשונות לקולא שרוב מצוין הם מומחין דמי שאינו מומחה אין רוב מעשיו מקולקלין דל"ד לחשוב וכמו כן לעילוף לא חיישינן דגם המיעוט שמתעלפין אין מתעלפין בכל השחיטות או ברובם ואיכא ספק ושפיר שייך סברת ריטב"א דלא אמרינן סמוך כו' כיון שאין במיעוט האיסור ברור וא"ש לפ"ז דברי קמאי הנ"ל הסוברים דמי שאינו מומחה מותר ליתן לו לשחוט באחר עע"ג ולא קשה מדברי רבינא בל"ק שהביא רבינו ברוך ראיה לדבריו דלפמ"ש לא מוכח, דבאמת להך אוקימתא דסובר רבינא בעינן דוקא שיודעין המוסרין לו לשחוט שהוא מומחה ולא סמכינן על רובא דמומחין ובע"כ הטעם משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה (דלא הוי מיעוטא דמיעוטא כמ"ש תוס' וכן מוכרח דבע"כ ס"ל לרשב"א וריטב"א כן ובע"כ הטעם כיון דהוי בחד ענין כמ"ש מרדכי במס' חולין וריטב"א במס' ע"ז) מוכח דס"ל דמי שאינו מומחה הוא בחזקת מקלקל כמו חש"ו לכן אמרינן סמוך כו' דאם היה ספק אם מקלקל לא שייך לומר סמוך מיעוטא לחזקה כיון דאין במיעוט האיסור ברור שפיר מקשה בבודקין אותו סגי ולא מצי להקשות אמאי תני בדיעבד הא אפי' לכתחילה שוחט בעע"ג דז"א כיון דמועד לקלקל דומה לחש"ו שאין מוסרין לכתחילה אפילו בעע"ג אבל אליבא דידן דקיי"ל רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם וקשה קו' קמאי הנ"ל אמאי לא אמרינן סמוך כו' ובע"כ צ"ל כתי' ריטב"א דגם מי שאינו מומחה שוחט לפעמים כהוגן ואינו מועד לקלקל וכיון שאין מיעוט איסור ברור לא אמרינן סמוך כו' א"כ ל"ד לחש"ו דמועדין לקלקל לכן אין מוסרין להם לכתחילה אפילו בעע"ג משא"כ בפקח שהוא גדול וא"ש ולק"מ וא"כ מוכח מסוגיא לכ"ע אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר היכי שמיעוט איסור ברור וא"ש ונכון:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה