אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ח › פרט יד

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ח · פרט יד

פרט יג

יבואר אי חיישינן למיעוט המצוי:

מ) בטור יו"ד סי' ל"ט כתב וז"ל כל טריפות שמנו חכמים בבהמה ובעוף אין צריך לבדוק אחריהם דחזקה בהמה חי' ועוף כשרים שרוב בהמות בריאות וכשרות הם אלא שהצריכו לבדוק הריאה כשהיא לפנינו לפי שהסירכות מצוין בה עכ"ל ומקורו מרש"י בחולין דף י"ב ע"א ד"ה פסח וז"ל אלא וודאי הל"מ הא דסמכינן ארובא אפי' היכי דאפשר אי נמי אחרי רבים להטות משמע בין רובא דאיתא קמן בין רובא דליתא קמן דמ"ש האי מהאי ואהא מילתא סמכינן ולא בדקינן כל י"ח טריפות ונקובת הריאה משום דשכיח בה ריעותא בדקינן יע"ש והובא דבריו בהרא"ש שם ומבואר בחי' רשב"א בראיות ברורות דמן התורה אין צריך בדיקה דאזלינן בתר רובא רק חכמים החמירו מפני שסירכות הריאה מצוי ולמיעוט המצוי חששו למיעוט שאינו מצוי לא חששו יע"ש וע' בחי' רשב"א שם דף ג' ע"ב ד"ה אמר ובר"ן בדף י"א שם וכן הוכיח הרשב"א בתה"א בבית ב' שער ג' דבדיקה זו הוא רק מדרבנן וע' בש"ך סי' ל"ט ס"ק ב' וברמ"א שם סעיף י"ז ואולם משמע דרק משום חשש מיעוט המצוי החמירו לכתחילה לבדוק כיון דאפשר לברורי אבל בדיעבד לא החמירו דהא לרש"י וסייעתו נאבדה הריאה כשירה ואפילו להיש מחמירין המובא ברמ"א שם ס"ב כתב הש"ך ס"ק ח' דעשו לגדר דלולי כן כ"א ישליך הריאה בלא בדיקה. ואולם רשב"א כתב בשם רבו טעמים אחרים שצריך בדיקה טעם א' נתבאר בפרט י"ג וז"ל ועוד טעם אחד בדבר שהוא קרוב ומזומן לראותו כגון הריאה שאם יש בהם סירכא מיד תראה לעינים בפתיחת הבהמה ואינו בודק נראה כמעלים עינו מן האיסור יע"ש והנה המעיין בקמאי ז"ל יראה בדין זה ג' שיטות (א) דעת הר"י הלוי ז"ל מובא בחי' רשב"א שם בהא דאיתא בחולין דף ט' דאמר ר' הונא נשחטה בחזקת היתר עומדת ונ"מ בבא זאב ונטל בני מעיים והחזירן כשהם נקובים אין חוששין שמא במקום נקב נקב כ' רשב"א וז"ל כלומר אע"ג דאתיילד בה ריעותא כיון דאיכא למיתלי מידי דבתר שחיטה תלינן, ובשם רבינו יצחק הלוי ז"ל אמרו שאין ריאה בכלל בני מעיין כו' ומטעם זה הי' אוסר בהמה שנאבדה ריאה שלה קודם בדיקה לפי שהריאה עלולה אצל סירכות משא"כ שאר בני מעיין. ואינו מחוור דוודאי אף ריאה בכלל בני מעיין כו' וראוי' להתיר אף בשנאבדה הריאה מדילפינן דאזלינן בתר רובא מעגלה ערופה ומפרה אדומה מכל הני שמעינן דאעפ"י שלא נבדקה הריאה מעמידין אותה בחזקת כשרות והיינו דאמר ר' הונא נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיוודע לך במה נטרפה דאלמא בחזקת היתר גמור עומדת משעה שנשחטה יע"ש וע' בהג"א שם דף י"ב וא"כ מוכח שרשב"א הבין שר"י הלוי סובר דבדיקת הריאה הוא מן התורה דאל"כ לק"מ קושיא הנ"ל דשפיר ילפינן מקרא דמן התורה אזלינן בתר רובא רק חכמים החמירו לבדוק ולמיגדר מילתא אסרו גם בדיעבד וצ"ע על הש"ך בסי' ל"ט ס"ק ח' שכתב לכ"ע בדיקת הריאה דרבנן ואולי כוונתו ליישב קושית רשב"א על הר"י שס"ל כן (ב) שיטת רשב"א וסייעתו שבדיקת הריאה הוא מדרבנן שהחמירו כדמוכח במס' ביצה דף כ"ה ובכמה דוכתי רק דנחלקו קמאי ז"ל אם תקנו משום גדר לאסור אפילו בדיעבד וכמו שהבין הש"ך בסי' ל"ט ס"ק ח' בכוונתם, (ג) הרמב"ם בפרק י"א משחיטה הלכה י"ח כתב וז"ל ואעפ"י שאלו הן הדברים הנראין מדברי חכמי הגמ' המנהג הפשוט בישראל כך הוא כששוחטין את הבהמה או את החי' קורעין את הטרפש של כבד ובודקין את הריאה במקומה עכ"ל וכתב בכסף משנה על זה וז"ל המנהג כו' כלומר דאלו מן הדין אינה צריכה בדיקה דנשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיוודע לך במה נטרפה יע"ש א"כ נראה להדיא שסובר שבדיקת הריאה הוא רק מצד מנהג ודבריו תמוהין הא מוכח מראיות שהביא רשב"א ור"ן שבעינן בדיק' מדרבנן וכבר תמה על זה בס' פרי תואר בסי' ל"ט ופרי מגדים בפתיחה להלכות טריפות וע' בתוס' במס' ביצה דף כ"ה ע"ב בד"ה אורח ובפלתי בסי' ל"ט ס"ק ד' ונראה דגם תוס' ס"ל כרמב"ם וצ"ע:

מא) ונלענ"ד להביא ראי' לשיטת רשב"א שבדיקת ריאה אינה מן התורה דהנה איתא במס' ביצה דף כ"ה ע"א וז"ל בהמה מסוכנת לא ישחוט אא"כ יש שהות ביום לאכול מנה כזית צלי ר' עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה כו' ואי' בגמ' אמר רמי בר אבא הפשט וניתוח בעולה וה"ה לקצבים מכאן למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט וניתוח מאי קמ"ל אלימא לאפוקי מדר' הונא דאמר בהמה כו' ונשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיוודע לך במה נטרפה והא אנן תנן מתני' כדרב הונא דתנן רע"ק אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה (ממש קודם הפשט) אלא רמי בר אבא אורח ארעא קמ"ל יע"ש והקשה הפני יהושע האיך רצה לומר דכוונת רמי בר אבא שר"ל לאפוקי מדר' הונא הא אמר להדיא מכאן למדה תורה ד"א יע"ש. ונראה ליישב דהנה בס' שיטה מקובצת שם כתב וז"ל נשחטה בחזקת היתר עומדת פי' אפילו בריאה שמצוי טריפות לא מחזיקינן איסורא בסתמא והא דאמרינן בא זאב ונטל בני מעיין והחזירן כשהם נקובים דתלינן בזאב אפילו בריאה ורמי בר אבא אתי' לאשמועינן דחיישינן לריאה שמצוי בה טריפות אבל לשאר טריפות לכ"ע מודו דלא חיישינן וכדמוכח התם להדיא ובהא נמי אסקינן הכא דלא פליג אדר' הונא ורבנן הוא דאצריך בדיקה לריאה מפני קדושה וזריזות שמא תמצא טריפה והכא משום הפסד ממונו אוקמא אדינא דאו' ומותר כדי אכילת כזית בלא בדיקה עכ"ל ועל פי דבריו יש לפרש הסוגיא דהנה מבואר ברשב"א במס' חולין שם שלפי דבריו מיושב קושית תוס' שם בד"ה אורח, דמה דאיתא שם נטיעה מקטעה רגליהן דקצבין היינו דר"ל דאסור מדרבנן ורמי בר אבא קאמר על דין תורה שהוא רק אורח ארעא ולפ"ז יש לומר דסד"א דש"ס שיש לומר שרמי בר אבא סובר שצריך בדיקת ריאה מן התורה ומ"ש לקמן נטיעה כו' ר"ל מן התורה שמן התורה צריך בדיקה ודומיא דבועל נדה שאסור מה"ת ומה שאמר הפשט וניתוח בעולה וה"ה לקצבים יש לומר כשיטת הר"י הלוי שלענין בדיקת הריאה צריך בדיקה מה"ת ולא אזלינן בתר רובא כיון שהוא מיעוט המצוי ואף דאיתא במס' חולין דף י"א דאמר ר' אלעזר דילפינן דאזלינן בתר רובא מרישא של עולה דאמר קרא ונתח אותה לנתחיה אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים וניחוש שמא ניקב קרום של מוח אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא היינו לענין י"ח טריפות דליכא מיעוט המצוי משא"כ לענין טריפות הריאה י"ל כוונתו כך כמו בעולה דאיתא בפ' ויקרא וקרבו וכרעיו וכו' דבני מעיין וריאה בכלל יהי' מוקטר בפני עצמו וע' רמב"ם בפ"ו ממעשה קרבנות הלכה ז' וכיון שקרבן טריפה פסולה אי נימא שמן התורה צריך בדיקה לריאה בוודאי הי' בודק חת הריאה בעולה וא"כ ר"ל כמו בעולה הפשט וניתוח בעינן היינו שצריך להוציא הריאה ולבדוק ה"ה לקצבים וביו"כ לא סבר כר' הונא דאמר נשחטה בחזקת היתר עומדת אפי' נגד חשש טריפות הריאה כמ"ש רשב"א וש"מ ורמי בר אבא בע"כ סובר שאסור מן התורה בלא בדיקה כיון שהוא מיעוט המצוי ואולם אי נימא כן תיקשי עליו מר' עקיבא דבע"כ סובר דאין צריך בדיקה מן התורה דאם הי' אסור מן התורה אי אפשר להתיר איסור דאו' משום הפסד ממונו כמ"ש רשב"א ור"ן וש"מ אע"כ שמו התורה אין צריך בדיקה לריאה דגם לענין ריאה הבהמה בחזקת היתר וגם בעולה לא צריך לבדוק הריאה ובע"כ כוונת רמי בר אבא שהוא רק אורח ארעא אבל מדין תורה אין צריך בדיקה וז"ש מכאן כו' ר"ל סתמא דש"ס אמר כן ולא רמי בר אבא ר"ל שרמי בר אבא קאמר סתם ויש לנו ספק בכוונתו וע"ז קאמר הש"ס מסוגיא שלנו מוכח כוונתו לומר דרך ארץ ולא מדין תורה, ורמי בר אבא דקאי בדין זה על דין תורה מן התורה אין צריך בדיקה ומ"ש אח"כ נטיעה וכו' קאי על דין דרבנן דרבנן אסרוה לאכול בלא בדיקה משום חשש מיעוט המצוי וא"ש וע"ע במס' שבת דף קל"ה וקל"ו ותוס' יבמות דף פ' ע"ב ד"ה כיון ובתוס' שם דף ל"ז ע"א ד"ה הא ובמסכת ע"ז דף מ' ע"ב ד"ה כל ובמסכת נדה דף מ"ד ע"ב:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה