אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ח › פרט יג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ח · פרט יג

פרט יב

יבואר שיטת הסוברים דהלכה כת"ק במס' יבמות דף קי"ט ע"א דדחיישינן למיעוט גרידא

לח) גרסינן במס' יבמות דף קי"ט ע"א האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה הי' לה חמותה אינה חוששת יצאה מליאה חוששת ר' יה שע אומר אינה חוששת וכתבו תוס' ד"ה חוששת וז"ל אע"ג דאיכא חזקה מסייע לרובא דנקיבות ומפילות חוששת דאיתרע לה חזקה שיצתה מליאה יע"ש, והנה הרי"ף שם וכן נראה דעת הרא"ש כמ"ש ברמזים ס"ק א' ורמב"ם בפ' ג' מהלכות יבום הלכה י"ח וטוש"ע אהע"ז סי' קנ"ז סעיף ט' פסקו כת"ק דר' יהושע דאם יצאה חמותה מעוברת הרי זה חוששת ועיין במגיד משנה ובית שמואל שם ס"ק י"א והקשה מוהרש"ל ביש"ש סי' ב' על פסק הלכה הנ"ל הא הוי מיעוטא גרידא דמיעוטא הם זכרים ואיך נחוש למיעוטא גרידא אם אין כאן חזקה להצטרף ועיין במס' בכורות דף כ' ע"ב, ותי' מוהרש"ל וז"ל היינו משום דמיעוט כה"ג שהריעותא הוא לפנינו שהרי היא מעוברת ושמא תלד זכר ואיך תנשא בעד שתדע מה ילדה ואמת שהדבר מסתבר לחוש למיעוטא כה"ג בפרט מאחר שיצאה מליאה מלפנינו יע"ש. ולכאורה דבריו צריכין ביאור במה שכתב שמסתבר לחוש למיעוטא כה"ג, ונלענ"ד כוונתו דהנה לכאורה יש להבין על גוף הדין דאיתא הי' לה חמותה אינה חוששת כיון דהוא רק מיעוטא מה בכך דהוא רק מיעוטא הא קיי"ל במס' חולין דף ג' כמ"ש רי"ף ורא"ש ורמב"ן וביו"ד סי' א' דלא סמכינן על רוב היכי דאפשר לברורי דאף דממדינת הים לא שכיחא שיירות כדאי' ברפ"ק דגיטין מ"מ הא אפשר שתלך האשה או לשלוח לשם לחקור וניהו דמדאו' סמכינן על רוב אפי' באפשר לברורי מ"מ חכמים החמירו מיהו באמת ל"ק דהנה המג"א בסי' תל"ז ס"ק ד' הקשה אמאי לא בדקינן אחר ח"י טריפות ותירץ כיון דליכא חזקה המתנגד אין צריך בירור ושאני רובא דמומחין דאיכא חזקה דבהמה אף דרובא עדיף החמירו לברר ופר"ח שם תי' כיון דאיכא טירחא אין צריך לברורי וכ"כ בספר מנחת יעקב בכלל נ"ט וכ"כ הב"ח ביו"ד סי' א' דהיכי דליתא לשוחט קמן אע"ג דאפשר למירדף בתרי' סמכינן על רובא וכ"כ בספר תבואת שור שם ס"ק ב' ובשפתי דעת סי' א' ס"ק ה', וא"כ ה"ה כאן כיון דלא שכיחי שיירות והוא טירחא לברורי סמכינן על רובא וא"כ שפיר יש לומר היכי שיצאה מליאה דאיכא ריעותא לפנינו לא סמכינן על רובא כיון דאפשר לברורי והא דלא בדקינן אחר ח"י טריפות וסמכינן ארובא כיון דליכא ריעותא כלל לפנינו וליכא שום נדנוד ספק, ובאמת גם בטריפות היכי דאיכא ריעותא וספק לפנינו צריך לברורי ולעיין אם הוא טריפה הפוסלת ויש עוד סברא דהכא ראוי לחוש יותר דבח"י טריפות כיון שאין צריך בירור לא יבורר עוד משא"כ הכא יוכל לבוא לידי בירור ואולי יבורר להיפך וכיו"ב כתב רשב"א במס' חולין דף ט' ע"ב טעם דחיישינן ובדקינן בריאה יותר משאר טריפות וז"ל האחד כדי להסיר המכשולים לפי שסירכות ניכרות לעינים וגם שהם מצוין אם לא היינו בודקים יבוא הדבר לידי הפסד גדול ורבו המכשולות פעמים שימצא אחד סירכה בריאה ויחזור על כל לוקחי בשר לשבור כליהם ולהריץ מאכלו לפני כלבו ואפשר שיחוס עין מי שאינו הגון על ממונו והתקצף וימלא בטנו מן האיסור אחר שנודע אבל שאר טריפות שהן תלוין בנקב או בענינים דקים ושאינן מצוין לא חשו חכמים עכ"ל אף דמדינא גם לענין סירכות אזלינן בתר רובא וא"צ בדיקה כמו שהוכיח שם בראיות ברורות מדינא להתיר בשנאבדה הריאה מ"מ חשו חכמים כיון דאפשר על צד הרחוק שיבורר המיעוט ויצמיח מכשול משא"כ בטריפות שלא יבורר אח"כ וה"ה כאן כיון דאפשר שיבורר אח"כ שחמותה ילדה זכר ותהי' אצל בעלה באיסור לכן סובר ת"ק דחוששת, ומצאתי כעין סברא זו בס' שער המלך בפרק יו"ד מהל' מקוואות סוף כלל ג' שכתב כן דוק ותשכח והמעיין היטב בדברי מוהרש"ל יראה שדברינו מדוייקים בכוונתו רק שכתב בקיצור:

לט) ואולם תמהני בעיקר קושיתו שלא הביא מהרש"ל מ"ש נימוקי יוסף שם שלפי דבריו לק"מ שכתב שם וז"ל ואי קשי' לך סיפא דקתני יצאה מליאה חוששת אמאי הא איכא נמי חזקה שמותרת לשוק שלא הי' לה יבם ורובא נמי מותרת לשוק כדאמרינן סמוך מיעוטא דמפלת למחצה נקבות יש לומר כיון דמליאה היא לית לה חזקת היתר לשוק ואדרבה קצת הוחזק ליבום דלשמא תפיל נמי ל"ח דכיון שיצאה מליאה ועברה זמן לידתה אין אומרין שמא הפילה דהו"ל כמיתה ואסקינן בגיטין דף כ"ח דלשמא מת לא חיישינן וכיון שנסתלק מיעוט מפילות וחזקה דשוק לא נשאר כאן אלא ספק דמחצה זכרים ומחצה נקיבות לפיכך יצאה מליאה חוששת עכ"ל, ומקורו מחי' רמב"ן שכ' וז"ל והך דקתני יצאה מליאה חוששת התם משום דחזקה ליבום שכיון שעברה אין אומרים שמא תפיל דהו"ל כמיתה ולמיתה ל"ח תדע דהא תירץ ר' נחמן סיפא דאיסור לאו לא חששו למיעוט ואפ"ה במליאה חוששין או משום חזקה או משום מיעוטא דשכיח שאני עכ"ל ור"ל דמיעוט זכרים שכיח טפי מנפלים אף שגם מיעוט נקיבות שכיח ג"כ מ"מ כיון דמיעוט נפלים לא שכיח נשאר ספק השקול לכן חוששת ולא תנשא ולא תתייבם וכ"כ רשב"א שם בחי' באריכות תי' זה וא"כ אין התחלה לקושי' רש"ל. ואולם לא הבנתי דברי רבותינו קמאי ז"ל דהאיך מדמי שמא הפילה לשמא מת דשאני התם דאיכא לגברא חזקת חי משא"כ בעובר דליכא חזקת חי כדאי' במס' ערכין דף ד' ע"ב ועיין ברא"ש במס' יומא דף פ"ג סוף סי' י"ג ובר"ן שם מ"ש בשם רמב"ן ועיין מג"א בסי' ש"ל ס"ק ט"ו ובע"כ הא דאי' רוב היולדת אינן מפילות ויולדת ולד של קיימא היינו כשילדה אבל היכי דלא ילדה ליכא הך רוב וכמ"ש בס' מקור חיים שם שכן מוכרח לומר כן וא"כ ל"ד להתם וצ"ע, והנה תוס' ל"ל סברת קמאי הנ"ל שהקשו במס' יבמות דף קי"ט ע"ב ד"ה סיפא על תנא קמא דר' יהושע דאמר יצאה מליאה חוששת אע"ג דליכא חזקה בהדי' וברישא גבי אשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י בעי חזקה בהדי מיעוט יע"ש, ולשיטת קמאי הנ"ל גם ביצאה מליאה איכא חזקה וק"ק על הב"ש בסי' קנ"ז ס"ק י"א שכתב וז"ל אבל אם יצאה מעוברת איתרע החזקה אדרבא קצת הוחזק ליבום תוספות ונימוקי יוסף יע"ש נקיט תרווייהו בחדא שיטה והא חלוקין הם, וראיתי ברמב"ן בספר מלחמות במסכת קדושין דף צ' ע"ב שכתב וזה לשונו ומאי דאמרו רבנן דמיעוטא כמאן דליתא דמי לומר שאינו חשוב להצטרף לטהרה ועדיין הרוב מכריע אלא שאין עושין בו מעשה ושאני שרצים כיון דנגעו אין חזקה של עיסה כלום שהרי שליא בבית דאיכא חזקה דבית הוא ואעפ"כ עשאוהו כוודאי דכיון דהוא בבית אין חזקתה של בית במקומה שהרי הורעה לפניך וה"נ מוכח בפ"ק דנדה והיינו נמי טעמא דיצאה מליאה חוששת ואע"פ דרובא לשוק דאורעה לה חזקה וחוששין ואין עושין מעשה לא ברובא ולא בחזקה וזהו דעת הגאון ז"ל עכ"ל וכאן סותר משנתו דבמס' יבמות כתב דהוחזק ליבם וכאן לא כתב רק דאיתרע חזקה ע"י שיצאה מליאה מיהו אכתי קשה אמאי קיי"ל כת"ק הא קיי"ל כרבנן דל"ח למיעוטא דניהו דאיתרע חזקה לשוק מ"מ איכא רובא לשוק וצ"ל דסובר כתי' מוהרש"ל הנ"ל ומצאתי ראיתי בשו"ת מוהריב"ל ספר א' כלל ג סי' י"ז דף י' ע"א שכתב וז"ל וצ"ע בדברי הרמב"ם שכתב דאין הלכה כר' יהושע רק כת"ק ביצאה מליאה חוששת אפי' דליכא חזקה לא בהדי רובא ולא בהדי מיעוטא ונראה דפסק כר"מ משום דסתם מתני' כוותי' יע"ש ותמהני האיך אפשר לומר כן הא הרמב"ם פסק כרבנן בקטן וקטנה דמייבמין וכן רוב פוסקים דס"ל כת"ק אף דס"ל כרבנן דל"ח למיעוטא היכי דליכא חזקה המסייע ובאמת לק"מ כנ"ל שוב ראיתי בס' שער המלך בפ"ג מהל' יבום הלכה ט"ז שהקשה ג"כ קושית מוהרש"ל ולבסוף הביא דברי קמאי הנ"ל וראיתי בספר אשל אברהם במס' חולין דף י"א שהניח ג"כ בקושיא על פסק הלכה ותמהני על עין העדה הא כבר הקשו קמאי ז"ל ותי' בתירץ מספיק, ומצאתי בס' כנסת הגדולה באהע"ז סי' קנ"ז ס"ק כ"ט שהביא קושית מוהריב"ל הנ"ל ותי' על פי דברי הנימוקי יוסף הנ"ל ודע דרבינו בית יוסף באהע"ז סי' קנ"ז בסופו כתב שרבינו ירוחם כתב בשם הרמ"ה דהלכה כר' יהושע דאפי' ביצאה מליאה אינה חוששת ובע"כ טעמו משום דלא חיישינן למיעוטא ול"ל חילוק שמחלקים קמאי הנ"ל וגם ל"ל סברת מוהרש"ל ואולם להלכה מבואר שם בטור ובש"ע דהלכה כת"ק:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה